בתור הבן היחיד במשפחתי, מעולם לא הרגשתי מועדף, אפילו שכולם ציפו שאיוולד. כשהייתי בן עשרים ושלוש ואשתי הייתה בהיריון בחודש חמישי, התחלתי לפקפק בשאלה אם אני באמת הבן הביולוגי של הוריי. ההורים שלי כבר לקראת גיל שבעים, והמצב הכלכלי שלנו פשוט נורא. אנחנו גרים בדירת שכירות בבת ים, ומגרדים בקושי את ההוצאות החודשיות.
אני ואשתי גם לומדים וגם עובדים, אבל זה פשוט לא מספיק כדי לסגור את החודש. פעמיים כבר קיבלנו איום בפינוי כי לא הצלחנו לשלם שכירות בזמן, ונאלצנו לבקש הלוואות מחברים טובים. היום אנחנו שקועים בחובות, בקושי מצליחים להרשות לעצמנו מצרכי יסוד, ותמיד מרחפת מעלינו תחושת חנק כלכלית. לפעמים, אמא שלי מביאה לנו תבשילים מהבית, כמו איזה סיר חמין או פשטידות, כדי שיהיה לנו מה לאכול.
ההורים מאוד רצו שנתחתן, אז בלי הרבה עיכובים, אני ואשתי הלכנו ללשכת הרישום בתל אביב ונרשמנו כנשואים. פתאום, זה נהיה הנושא המרכזי: מתי יהיו להם נכדים. אמא שלי חזרה ואמרה לי שעלינו להביא ילד, אחרת אחזור על הטעויות שהיא עשתה. אבל אני ואשתי לא הרגשנו בשלים להיות הורים, במיוחד כשאנחנו נאבקים כלכלית.
ואז, הוריי הציעו לנו הצעה מפתה: אם נביא ילד, הם יעבירו לנו את כל החסכונות שלהם, “ההון המשפחתי,” וככה נוכל לקנות דירה קטנה באחד היישובים בסביבה, והם יעברו לבית בכפר. לנו יישאר הדירה בתל אביב, והיינו יכולים להמשיך ללמוד ולעבוד בראש שקט. אפילו הבטיחו לעזור כלכלית ולשמור על הילדה כשתחזור אשתי ללימודים.
חשבנו על זה רבות, ולבסוף החלטנו ללכת על זה, מתוך תקווה שזה ישחרר אותנו מלחצי השכירות והחובות. ההורים התחייבו שיקנו לנו את כל מה שצריך בשביל התינוקת, מהבגדים ועד לעגלה. אבל עכשיו, כשליה אשתי כבר בחודש שביעי, שום דבר מההבטחות לא התממש לא קיבלנו מהם אפילו חבילת טיטולים אחת. אמא מתקשרת להתעניין ולשאול איך ההכנות ללידה, בזמן שאין לנו שקל פנוי לבגדי תינוק או עריסה בסיסית.
כשהזכרתי להוריי שהם התחייבו לעזור לנו, היא התכחשה ואמרה שמעולם לא הבטיחה דבר כזה, ואף האשימה אותנו שאנו נוהגים בפזיזות וחוסר אחריות. היא אפילו הציעה שאקח עוד עבודה בערבים כדי לכסות הוצאות.
כשליה נולדה לבסוף, רק אז פתאום ההורים נזכרו ב”נכסי המשפחה” והתחילו לשוחח על כספים. אבל אז, אני ואשתי כבר החלטנו שנחפש עצמנו דירה לבד, בלי הציפייה לעזרה שלא תבוא. הבנתי תוך כדי המסע הזה שצריך לבנות את המשפחה ואת הביטחון הכלכלי בעצמך, ולא להסתמך על אחרים גם אם אלה ההורים. כל הבטחה היא רק מילה, עד שהיא מתממשת.
