הגרושה שלי רצתה לתבוע ממני חצי מהבית, אבל היא לא ציפתה לזה שכבר תכננתי הכל מראש

הקשר שלי עם אשתי הראשונה הסתיים במפגש מתוח בבית המשפט בתל-אביב. אני לא אצביע אשם בזוגיות, שניים תמיד אשמים.
אבל העובדות ברורות: אשתי השנייה, שמה עינת, נכנסה לרומן עם גבר אחר. הוא היה איש עסקים אמיד, עולה ותיק שהקים קפה קטן בלב רמת גן. בהתחלה ניסתה להסתיר את זה, אחר כך הם כבר לא התביישו. יום אחד חזרה הביתה, נעמדה מולי ואמרה בקור רוח שהיא מגישה תביעת גירושים ודורשת חצי מהדירה שלנו. היא הייתה בטוחה שאתמלא חרדה, שאשתגע מלחץ אבל הדירה נקנתה עוד לפני שהתחתנו, מכספי שטרחתי להשיג במאמצי כפיים. כל מה שהיה לה עם הדירה זה שגרה שם שנתיים, ועכשיו יש לה את החוצפה להגיש דרישה!
קיבלתי הכול בשקט. אפילו לא ניסיתי לשכנע אותה לא למשוך אותי לבית המשפט. רק המתנתי להפסד הבלתי נמנע שלה וליום שבו תיאלץ לשלם את האגרה. כבר ידעתי איך זה מרגיש עם אשתי הראשונה, לירון, התנהלתי שלוש שנים באולמות הדיונים. לא הצלחנו להסכים על כלום; כל מפגש התפוצץ בצעקות ומשברים.
בסוף, לירון נלחמה בי עד הסוף ותבעה חצי מהרכוש שלי. עורך הדין שלה היה נמר. היא הסתדרה לי על הירושה מאבא שלי, דירה קטנה ברעננה, ולקחה הכול.
אבל עם עינת הייתי חכם בהרבה. עוד לפני החתונה הייתה לי כבר דירה משלי, ששיפצתי לבד עם הידיים, אבל כתבתי אותה על שם אחי, גל. אני סומך עליו כמו על עצמי. כשעינת ניסתה להילחם בבית המשפט, פתאום לא נשאר בי כלום. אחרי הכישלון הראשון, שום אישה לא תוכל שוב לעבוד עליי.