עשר שנות נישואין הרבה או מעט? כל כך הרבה שנים חיו נעמה ואלון יחד. הם נראו כמו המשפחה המושלמת, עד שיום אחד נעמה גילתה שהיא בהריון.
הם נפגשו מיד לאחר שסיימו את לימודיהם באוניברסיטה. לא עברו ימים רבים, וכבר עברו לגור יחד ונישאו. אלון הבהיר שוב ושוב שהוא לא רוצה ילדים. במשך שנים השתמשה נעמה באמצעי מניעה, אך יום אחד זה לא עבד. על מקל הבדיקה נראו בבירור שתי פסים.
נעמה לא ידעה כיצד תספר לבעלה. בסתר הלכה לרופאת נשים, עשתה את כל הבדיקות הנדרשות ואולטראסאונד כדי לוודא שהכול טוב עם הילד. לאחר מכן בישרה לאלון על ההריון. פניו התמלאו כעס שכמותו מעולם לא ראתה אצלו. הוא דרש ממנה לעשות הפלה ואמר שאם תסרב מיד יבקש להתגרש.
נעמה ידעה בליבה שהיא חייבת ללדת את התינוק. למחרת ארז אלון את מזוודותיו ונעלם. תחילה נעמה חשבה שהוא סתם יצא לאוויר, אבל הוא עקב אחר כל צעד שלה. אפילו עמד מחוץ לחדר האולטרה-סאונד ושמע שמדובר בתאומים. אחרי הלידה בבית החולים, קבע פגישה עם הרופאים והגיע לראות את הילדים. הוא מודה שמעולם לא מצא את האומץ להיכנס אל נעמה בעצמה.
יום אחד סיפרה לאם אחת האחיות במחלקה, שאלון בא לבקר את הילדים בסתר. נעמה ששמעה זאת שמחה, אך לא הראתה זאת כלפי חוץ. ואז, יום אחד, חזר אלון לביתם ופנה אליה:
“נעמה, אני מצטער. הגיע הזמן שאסביר הכול. הייתי בן שלוש כשגרתי עם אמא. היא הייתה בהריון אז, אך זה לא האט את התנהלות אבי. הלידה באה מוקדם, זה היה מאוד קשה… אמא נפטרה. נשארתי לבד. אחי התאומים נפטרו יום אחר כך. מאז נשבעתי שלעולם לא אהיה אב במחיר כזה.”
נעמה פרצה בבכי וחיבקה את אלון בחום. כאב לה עליו, שנאלץ לשאת עמו זכרונות כל כך קשים. במהרה חזרו לחיות יחד, אך מאז הפכו ממשפחה קטנה לארבעה.
עם השנים, האהבה בין אלון לנעמה רק הלכה והעמיקה. כל שחסר להם להשלמת האושר היו אותם שני ילדים שהפכו את משפחתם לשלמה.
