אני בא ממשפחה גדולה אבא שלי, אמא, אחי הבכור, שתי אחיות ואני. גרנו בדירה מרווחת בת שלושה חדרים בתל אביב, ואבא שלי בנה לנו בית קיץ גדול במושב מחוץ לעיר. למרות זאת, לא היינו אף פעם באמת משפחה מגובשת. הילדים, במיוחד האחיות, היו כל הזמן בריב זה עם זה. כשגדלנו, לא השתנה הרבה היחסים בינינו נשארו מרוחקים ואפילו מתוחים יותר.
אחי היה הראשון שעזב את הבית של ההורים. אחרי השירות הצבאי, התחתן והפך לאדם מכובד, אבל היה ברור שהוא עושה הכול לפי דעתה של אשתו עובדה קצת משונה כי היא ממש לא חיבבה את המשפחה שלנו. נולדה להם בת, וההורים ניסו לבקר את הנכדה מדי פעם. למרבה הצער, היחס הקר של גיסתי הפך את הביקורים ללא נעימים. זה נמשך כמה שנים עד שלפני כשבע שנים, כל קשר ביניהם פסק לגמרי.
אחותי הגדולה התאהבה קשות בשחקן בדיוק בשנה הראשונה שלה באוניברסיטה, ועזבה את הלימודים בעקבותיו. במשך שלוש שנים בערך היא נדדה איתו ועם הלהקה שלו בכל רחבי הארץ כדי להשתתף בהצגות. בסוף הם רבו והוא השאיר אותה לבד בעיר זרה. ההורים ניסו לעזור לה, אבל היא סירבה הגאווה שלה לא איפשרה לה לקבל עזרה. בתחילה חיה במעונות שונים, ורק לאחר מכן הודיעה לנו שהתחתנה.
אני לא יודע בדיוק איפה ואיך הכירה את בעלה לא פגשתי אותם מאז הפעם האחרונה שבאה לבקר, לפני עשר שנים. האחות השנייה שלי תמיד הייתה מרכז תשומת הלב במשפחה, וקיבלה את הטוב ביותר. כנראה שהיופי הבולט שלה תרם לזה לא מעט. לא הייתה תלמידה מזהירה, אבל הגישה שלה לחיים הייתה ברורה: “השווי של בן אדם נמדד לפי גודל הארנק שלו.” מיד אחרי הבגרויות, התחילה לצאת עם הבן של איש עסקים מצליח. אבל כשהעסקים שלו התרסקו, עברה לחבר קרוב יותר אחד שהיה במצב כלכלי טוב יותר. כבר חמש שנים שהם חיים יחד ויש להם בן.
ולגבי עצמי החיים שלי רחוקים מלהיות פשוטים. אחרי שסיימתי את הלימודים, התחתנתי ונולדה לנו בת. אבל בעלי התמכר לאלכוהול ולא עבר הרבה זמן עד שהתגרשנו. במקביל, ההורים שלי התחילו להתמודד עם בעיות בריאותיות קשות. במשך שנים נקרעתי בין טיפול בהם לטיפול בילדה שלי. אחיי, לצערי, לא עזרו לי כלל, אבל אף אחד לא שוכח לדרוש את החלק שלו בירושה. אבא שלי העביר אליי כבר מזמן את הזכויות על הבית במושב, אבל אני עדיין משוכנע שמגיע לי גם חלק מהדירה בעיר.
