אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה
מירָאבִּי, אֵין לִי כּסֶף! אֶת האַחֲרוֹן נָתַתִּי לְיָפַעֲלִי אֶתְמוֹל! אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי יְלָדִים!
בְּתַחֲרוּת נַפְשָׁהּ, אַנָּה פֶּרֶץ הִנִּיחָה אֶת הַטֵּלֵפוֹן.
מַה שֶּׁבִּתָּה אָמְרָה לָהּ לֹא רָצְתָה כּלָּל לִזְכּוֹר.
לָמָּה זֶה קוֹרֶה? גִּדַּלְנוּ שְׁלֹשָה יְלָדִים עִם רַף, הִשְׁקַּעְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ. כּלָּם הִצְלִיחוּ בַּחַיִּים, לְכֻלָּם תָּאַרִים וְעֻבְדוֹת טוֹבוֹת וּבְכָל זֹאת, אֵין מֵנֻחָה בִּזְקֵנוּתִי, וְלֹא עֶזְרָה.
רַף, לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי כָּל כָּךְ מֻקְדָּם? אִתְּךָ כָּל דָּבָר הָיָה קַל יוֹתֵר, פָּנְתָה אַנָּה בְּמַחֲשָׁבָה לְבַעֲלָהּ הַמֵּנוּחָה.
לִבָּהּ הִתְכַּוֵּץ, יָדָהּ גִּשֶּׁשָׁה אֶל הַכְּדֻרוֹת: נִשְׁאֲרוּ רַק אַחַת אוֹ שְׁתַּיְם.
אִם יִהְיֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר לֹא יִהְיֶה מַה שֶּׁיָּעֲזוֹר. צָרִיךְ לָלֶכֶת לְבֵית הַמֶּרְקַחַת.
אַנָּה נִסְּתָה לָקוּם, וּמוֹחָהּ הִסְתַּחְרֵר.
כָּלום, הַכְּדוּר יַעֲזֹר בְּעֵוד רֶגַע
זְמָן עָבַר, וְלֹא נָעֲשָׂה קַל יוֹתֵר.
אַנָּה חִיֵּגָה אֶל בִּתָּהּ הַצְּעִירָה:
יָפַעֲלִי, זֶה כָּל מַה שֶּׁהִסְפִּיקָה לוֹמַר.
אִמָּא, אֲנִי בּוּעִידָה, אַחֲזוֹר אֵלַיִךְ אַחַר כָּךְ!
הִתְקְשְׁרָה לְבְּנָהּ:
אֵלִיעֵן, לֹא טוֹב לִי. הַכְּדוּרוֹת נִגְמְרוּ. תּוּכַל בַּעֲבוֹר אַחֲרֵי הַעֲבוֹדָה?
אַךְ הוּא קָטַע אוֹתָהּ, אִמָּא, אֲנִי לֹא רוֹפֵא תַּקְרִיאִי מַדְאִי, אַל תַּחַכִּי!
אַנָּה נָשְׁפָה בְּכָבֵד. נָכוֹן, הוּא צוֹדֵק
אִם לֹא יַעֲבֹר תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה, אֶצְטָרֵךְ לִקְרוֹא לְמַדְאִי.
הִשְׁתָּרְעָה עַל הַכִּסֵּא, עֲצֶמֶת עֵינֶיהָ, סוֹפֶרֶת בְּלִבָּהּ עַד מֵאָה לְהַרְגִּיעַ אֶת הַלֵּב.
פִּתְאוֹם קוֹל רָחוֹק הַטֵּלֵפוֹן.
הַלּוֹ בְּכָבֵד, פָּותַחַת אֶת פִּיהָ חִשָּׁה.
אַנָּהלֶה, שָׁלוֹם, זֶה פִּנְחָס! מַה שְּׁלוֹמֵךְ? דָּאַגְתִּי לָךְ, רָצִיתִי לְהִתְקַשֵּׁר!
פִּנְחָס, לֹא מַרְגִּישָׁה טוֹב.
אֲנִי בָּא! תּוּכְלִי לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת?
הִיא פְּתוּחָה, פִּנְחָס.
הַטֵּלֵפוֹן נָפַל. לֹא הָיֶה כֹּחַ לְהַרִים אוֹתוֹ.
שֶׁיִּפֹּל מָה אִכְפַּת, חָשְׁבָה.
בְּעֵינֶיהָ עָבְרוּ סְרָקוֹת מֵהֶעָבָר נַעֲרָה צְעִירָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בּאוּנִיבֶרְסִיטָה לַפִּינָנְסִים.
שְׁנֵי חַיָּילִים נְעִימִים, מַדּוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּלּוֹנִים?
הֵצִחִיק אוֹתִי, כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים עִם בַּלּוֹנִים!
אַה, כִּי הָיָה זֶה תִּשְׁעָה בְּמַאי, עַצְמָאוּת! וְהִיא עִם שְׁנֵיהֶם, בֵּינֵיהֶם פִּנְחָס וְרַף.
הִיא בָּחֲרָה בְּרַף. הוּא הָיָה נִמְרָץ, פִּנְחָס שָׁקֵט וּמוּבָךְ.
הַחַיִּים פָּזְרוּ אוֹתָם: אַנָּה וְרַף הִשְׁרֵתוּ בְּצָפֹון, פִּנְחָס נִשְׁלַח לְחוּל.
בְּסוֹפוֹ שָׁבוּ אֶל הָעִיר בַּגִּמְלָה. פִּנְחָס נִשְׁאַר רַוָּק, בְּלִי אִשָּׁה וִילָדִים.
תָּמִיד הִתְלַצֵּץ:
מַזָּל לֹא הָיָה לִי בְּאַהֲבָה, אוּלַי אֶתְחִיל לְהַמֵּר עַל גִּלָּיוֹת
קֹולות זָרִים, שִׂיחָה. אַנָּה פָּתְחָה עֵינֶיהָ בִּכְבֵדוּת:
פִּנְחָס!
לְיַדּוֹ רוֹפֵא חֵרוּם.
הַכֹּל יִתְיַשֵּׁב, אַתָּה בַּעַלָּה?
כֵּן, כֵּן!
הָרוֹפֵא הוֹרָאוֹת.
פִּנְחָס תָּפַס אֶת יַדָּהּ, נִשְׁאַר יָשֵׁב עִמָּהּ עַד שֶׁנִּרְגְּעָה.
תּוֹדָה, פִּנְחָס! קַל לִי.
טוֹב מְאוֹד! הִנֵּה, תִּשְׁתִּי תֵה עִם לִימוֹן!
בָּלַיְלָה, פִּנְחָס לֹא עָזַב, טִפֵּל בָּהּ. יָרֵא לְהַשְּׁאִירָהּ לְבַד.
אַנָּה, כָּל חַיַּי אוֹהֵב אֹתָךְ, גִּלָּה לָהּ.
פִּנְחָס, אֲנִי וְרַף חִיִּינוּ טוֹב, כִּבַּדְתִּי אוֹתוֹ, אוֹהַבְתָּנִי. לֹא יָדַעְתִּי מַה אַתָּה מַרְגִּישׁ, הֲרֵי לֹא אָמַרְתָּ עַכְשָׁיו מָה טַעַם לְדַבֵּר עַל זֶה הַשָּׁנִים חָלְפוּ, זְמַן לֹא יָשׁוּב.
אַנָּה, בּוֹאִי נִחְיֶה כָּךְ אֶת מַה שֶּׁנוֹתָר, יַחַד, בַּאֹשֶּׁר יִתֵּן הַשֵּׁם!
אַנָּה שָׁעֲנָה רֹאשָׁהּ עַל כֶּתֶף פִּנְחָס, לָקְחָה יָדוֹ בּוֹא! צָחֲקָה צְחוֹק שָׁמֵחַ.
אַחֲרֵי שָׁבוּעַ, סוּף סוּף, יַפְעַלִי הִתְקַשְּׁרָה!
אִמָּא, מַה זֶּה, חִיֵּגְתְּ אֵלַי? לֹא יָכֹלְתִּי לְהִשְׁתַּחְרֵר, שָׁכַחְתִּי
אוּף, כְּבָר בְּסֵדֶר. וְלַמְרוֹת שֶׁהִתְקַשַּׁרְתְּ, נָא לְדַעַת שֶׁאֲנִי מִתְחַתֶּנֶת!
שְׁתִיקָה, יַפְעַלִי לוֹקֶחֶת אָוִיר.
אִמָּא, הֵגִיעַ זְמַנֵּךְ לְבֵית עוֹלָמֶךְ וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל חֲתוּנָה?! מִי הַמְּאוּשָּׁר הַזֶּה?
אַנָּה נֶאֱחֲזָה, דְּמָעוֹת מִתְפַּרְצוֹת מְצָאָה אֹמֶץ לְאָמֵּר בְּקוֹל שָׁקֵט:
זֶה עִנְיָן שֶׁלִּי!
וְהִנִּיחָה הַטֵּלֵפוֹן.
פָּנְתָה לְפִּנְחָס הֵכֵן לְבּוֹא, הַיּוֹם הַכֹּל יָבֹאוּ נִכּוֹן לְהִתְמָגֵן!
נַעֲבֹר גַּם זֶה! חִיֵּךְ פִּנְחָס.
בָּעֶרֶב הוֹפִּיעוּ כֻּלָּם: אֵלִיעֵן, מִרְיָאם, יַפְעַלִי.
נו, אִמָּא, הַכִּירִי אוֹתָנוּ עִם הָרוֹמֵאִי שֶׁלָּךְ, לָעַג אֵלִיעֵן.
אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי, יָצָא פִּנְחָס, אוֹהֵב אֶת אַנָּה מִנְּעורַי, כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ חֲוַלָה הִצַּעְתִּי לָהּ נִשּׂוּאִין וְהִיא הִסְכִּימָה.
אַתָּה מְשֻׁגָּע לגמרי? אֵיזוֹ אַהֲבָה בַּגִּיל הַזֶּה?! זָעֲקָה מִרְיָאם.
עַדִּין לֹא שְׁבַעִים! עוֹד יֵשׁ לִחְיוֹת, עָנָה פִּנְחָס, וַאֲמוֹתְכֶם יָפָה עַדַּיִן!
אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַדִּירָה שֶׁלָּהּ? יִפְעַלִי שָׁאֲלָה בְּקוֹל עוֹרֶכֶת דִּין.
אֵין לִי צֹרֶךְ בְּדָבָר! אֲנִי רַק אוֹהֵב! עָנָה פִּנְחָס, וְאַל תִּזַלְזְלוּ בֵּאִמָּא עוֹד!
מִי אַתָּה, סָבוּן סָבָּא?! אֵלִיעֵן רָתַח, מִתְחִיל לְהִתְקָרֵב
פִּנְחָס נִעֵץ עֵינָיו בּוֹ, יִשֵּׁר וְשָׁלוּחַ.
אֲנִי בַּעְּלָהּ רְצוֹנְכֶם אוֹ לֹא!
וַאֲנַחְנוּ יְלָדֶיהָ! מִרְיָאם צוֹעֶקֶת.
מָחָר נָכְנִיס אוֹתָהּ לְבֵית אָב אוֹ פְּסִיכִיאַטְרִיָּה! הוֹסִיפָה יִפְעַלִי.
אַף לֹא אַנָּה, הַכִּינִי דְּבָרַיִךְ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים! קָרָא פִּנְחָס.
יָצְאוּ בְּיַחַד, יָד בְּיַד, בְּלִי לְהַבִּיט אָחוֹר. לֹא אָכְפַּת לָהֶם מַה שֶּׁאֲחֵרִים יַחְשְׁבוּ. הֵם חוֹפְשִׁים, וּמְאֻשָּׁרִים.
פָּנָס יָחִיד הִאִּיר אֶת דַּרְכָּם.
הַיְלָדִים הִסְתַּכְּלוּ בִּתְדִּימָה, לוֹא הֵבִינוּ: אֵיךְ אוּלַי לִהְיוֹת אַהֲבָה אֲמִתִּית בְּגִיל שְׁבָעִיםהָיָה שֶׁקֶט בָּרְחוֹב הָאֲוִיר קָר, נְשִׁימָה רְעֵדָה בַּחוֹזֶק יַד. אַנָּה עָצְרָה לְרֶגַע, הִסְתַּכְּלָה עַל שָׁמַיִם שֶׁעַלֵּיהֶם כּוֹכָב אֶחָד גָּדוֹל. אִם רַף רוֹאֶה אוֹתִי, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ רֶגַעִים שֶׁהַחַיִּים חוֹזְרִים בְּפִתְעוֹם, לָחְשָׁה, וּפִּנְחָס הֶחְזִיק יָדָהּ בְּאֹמֶץ.
בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה, שָׁתוּ תֵּה יַחַד בְּמִטְבָּח קָטָן. אַרִיָּה רַכָּה נִשְׁמְעָה מֵהַסָּלוֹן יוּתֵּר לֹא יָדְעוּ בַּדָּדוּת, לֹא פַּחַד.
לִמְחֹרָת, אַשְׁמַת הַמִּשְׁפָּחָה נִמּוֹגָה מֵרַחֹק; אַנָּה לְרֶגַע רָאֲתָה אֶת יַלְדֶּיהָ בַּחַלּוֹן רִיבָם הָיָה מַס שֶׁל זִקְנָה, אַהֲבָה הִיא צוֹאוֹרֵיהֶם.
בַּיּוֹם הַשֶּׁלֶם הִיא וּפִּנְחָס טִיֵּלוּ, צָחֲקוּ כְּמוֹ נְעָרִים, אָחֲזוּ יָדַיִם בַּגַּן הַכֹּל נִרְאָה לָה תָּמִיד חָדָשׁ.
לָיְלָה אֶחָד, בְּתוֹךְ צְחוֹק רָךְ, אַנָּה אָמְרָה: הַם יָבִינוּ, יוֹם אֶחָד, כִּי לִחְיוֹת זוֹ אֲהָבָה. פַּשְׁטוּת וְאֶמֶת. אֲפִלּוּ בְּסוֹף.
פִּנְחָס חִבֵּק אוֹתָהּ, וּשְׁנֵיהֶם הִסְתָּכְּלוּ זֶה בָּזוֹ, עֵינַיִם זוֹרְחוֹת. בְּשַׁעַר הַלַּיְלָה, רַק הַלֵּב הִכָּה בְּחֹזֶק אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה, גְּדוֹלָה מִכֹּל הַזְּמַנִּים.
