אמא מתחתנת לפני אחת עשרה שנים. אבא החורג שלי, פיליפ, היה לו בת, תמר, שהייתה אז בת 14 מהנישואים הראשונים שלו. פיליפ עזב את הדירה הקודמת שהייתה לו והעביר אותה למשפחתו הקודמת, ובכך ויתר על כל המשאבים שלו בדירה, ועבר לגור עם אמא ועםי בדירה שירשנו מאבא שלי. לפיליפ לא היה קשר עם הבת שלו היא בעצמה לא רצתה לראות אותו. הוא שילם לה מזונות וזה כל מה שיש זו הייתה המעורבות היחידה שלו בחייה של תמר.
אי אפשר לומר שפיליפ ואני קשרנו קשר חזק או שנהייתי קשורה אליו כמו לאבא. הוא לא צעק עלי, לא הרים עלי יד, לא ניסה לחנך אותי במיוחד; ובכלל, בגיל 16 זה קצת מאוחר להתחיל לחנך. חייתי איתם שלוש שנים, ואז התחתנתי והבאתי לעולם ילד. נאלצתי לעזוב את הבית לא נתנו לי להביא את בן הזוג שלי לדירה: אמא ופיליפ סירבו לגור תחת קורת גג אחת איתו.
הקשר בין בעלי לאמא שלי לא עבד מההתחלה. פיליפ בכלל לא התעניין, זה לא עניין אותו מי הבן זוג שלי, והוא לא התערב. אמא עזרה לי עם הנכד שלה, לא סירבה להיות איתו. כלומר, עד לאחרונה. השיחה האחרונה שלי איתה ביקשתי ממנה לבוא ולאסוף את הילד שלי מהגן, והיא ענתה שלא יכולה היא שומרת על הנכדה של פיליפ.
נזכרתי מיד שלפיליפ יש איזו בת איפשהו. אז היא ילדה, ויש כרגע נכדה בסיפור. התעלמתי מהסירוב שלה, אבל כשזה חזר על עצמו שוב הפכתי לחשדנית והחלטתי לקפוץ אליהם בלי להודיע.
לא היה אף אחד בבית. בחדר היה לול תינוק, בגדים קטנים זרוקים בכל מקום, והשמיכה על המיטה שלי הייתה הפוכה. התקשרתי לאמא להבין מה קורה.
תמר גרה איתנו עכשיו. פיליפ הציע לה, ואני הסכמתי. היא עוברת תקופה קשה, לבד עם תינוקת ניסתה להסביר אמא מיד ועברה למתקפה את לא יודעת להודיע לפני שאת באה לביקור?
אז ככה: אני באה “לביקור”. לדירה שלי. לא רק שבעלה של אמא גר בדירה שבבעלותי, בזמן שאני ובעלי מתגוררים בשכירות, עכשיו כשאני משלמת משכנתא, פיליפ מביא את הבת והנכדה שלו לדירה לא שלו? זה בסדר שאני עובדת בשביל הבנק, כשפיליפ ותמר חיים בראש שקט ולא דואגים?
הזעם הציף אותי. ואמא הוסיפה שמן למדורה: כשהם חזרו, היא אמרה לתמר להיכנס לחדר שלה ולנעול דלת, ואתי משכה לשיחת נזיפה על ההתנהגות הבלתי מקובלת שלי. הייתי בהלם מוחלט.
כל עוד תמר גרה פה, אין מה לדבר.
בררתי שוב לגבי הדירה שפיליפ עזב למשפחתו הקודמת.
זה לא עניינך, סגרה אמא את הנושא.
הייתי המומה: זה לא ענייני כל עוד בחדר שלי גרה בחורה עם תינוקת?
היה ריב גדול ביני לבין אמא. אמרתי לה שתמר תעזוב את הדירה או שאני אביא לבעלי ונעבור לדירה, סוף סיפור. אמא אמרה שתיתן אפילו את החצי שלה מהדירה לפיליפ, ועדיף לי להירגע ולא לעשות עניין, אחרת אפסיד בעצמי. התקשרתי לפיליפ בדרך הביתה. הוא ענה שזה לא עסק שלי, ושיביא לבית שלו את מי שבא לו.
בעלי אמר שיעזוב את הנושא: יש לנו גג, הילד עוד מעט יתחיל בית ספר, הכול יהיה בסדר. ואני הרי כועסת בעיקר על זה שאמא הכניסה מישהי לבית מבלי ליידע אותי, בזמן שאני משלמת על המשכנתא. אמא לפחות התקשרה וביקשה לראות את הנכד. במצב רוחי, סירבתי והצעתי לה להיות עם הנכדה שלה, של פיליפ. היא אמרה שאני טיפשה ושמחכה להתנצלות.
כלומר, עליי להתנצל? על זה שהיא המנהלת היחידה של הדירה שלנו? על זה שבת האב החורג שלי גרה בחדר שלי? כבר חשבתי על לחלק מחדש את הדירה. פתאום קיבלתי שיחה מתמר. אמרה שהיא מוכנה לעזוב אם זה מפריע לי, כי לא רוצה לגרום למריבות.
אני פשוט לא מאמינה לה. זה לא כזה תמים. מאיפה בכלל הגיעה אצל אמא הרעיון לתת את החלק שלה לפיליפ? זה בדיוק מה שתמר מקווה לו! מה עושים בסיטואציה כזו אין לי מושג. כל הסיפור דוחה אותי. די ברור לי שפיליפ קבע עם הבת שלו להביא אותה לדירה ביחד עם אמא כדי לסדר אותה.
איך מגינים עליה? אולי לקנות ביטוח? להחליף דירה? או פשוט להיכנס בלי בושה לחדר שלי, ולהוציא את תמר, ולהעמיד את פיליפ במקומו?
