אמא סיפרה לנו סוד היא קנתה דירה חדשה.
הדירה הייתה ממש קרובה לתל אביב. היא ביקשה מאיתנו לא לגלות לאף אחד את הכתובת, כדי שלא יגיעו אורחים לא צפויים הכוונה הייתה להורים של אשתי, שתמיד היו מסתבכים עם אלכוהול.
בהתחלה לא ידעתי אם להיות מרוצה או עצבני על כל העניין. אף אחד לא שאל אותי מה דעתי. ממש כמו גנבים, בבוקר מוקדם, העברנו את הדברים שלנו בשקט לבית החדש שלנו. הייתי צריך למצוא עבודה באיזור, ואשתי ניסתה להתרגל לכל הסביבה החדשה. כל אחד מאיתנו הרגיש אי שקט בפנים. מה אם ההורים שלה יגלו אותנו שוב ויבואו לביקור לא רצוי?
בסופו של דבר מצאתי עבודה בתור מפעיל מעליות. כבר למחרת, יחד עם הקולגה שלי, נדרשנו להציל אישה שנתקעה בין שתי קומות בתוך המעלית.
פתחנו את הדלת והוצאנו אותה משם. היא הייתה מלאת הודיה, וכמעט רעדה מרוב פחד. ניסיתי להרגיע אותה, לומר לה מילים טובות ונעימות. היה לי ברור שהיא לא כמו כל שאר האנשים. הרגשתי שלא בא לי להיפרד ממנה.
מאותו רגע האמנתי באהבה ממבט ראשון. חשבתי ללוות אותה עד הבית, ותוך כדי הרגשתי את הנחישות שלי לחבק אותה ברכות, כי היא פשוט לא עמדה על הרגליים אחרי כל זה. דמעות נצצו בעיניה וכל גופה רעד. רק רציתי לדבר איתה בשקט, לחבק אותה. היא נכנסה פנימה, ודלת הבית נסגרה אחרי שתיים.
כשהשכבתי את הבת שלי לישון באותו ערב ואשתי נכנסה למקלחת, נזכרתי במה שקרה במהלך היום, עם תחושת צער והתרגשות יחד. לא יכולתי להוציא מהראש את הבחורה הזאת. פשוט לא הצלחתי היא כל כך יפה, עדינה ושברירית.
למחרת, כשהסתיים יום העבודה, הלכתי שוב לדירה שלה. סיפרתי לשכנה שאני קרוב משפחה רחוק מהעיר שלה. תוך עשר דקות כבר ידעתי שבעלה שותה הרבה ואינו עושה דבר. שיש להם שני ילדים.
זה פשוט הרגיע אותי. הרי זה אומר שאני יכול לשוב לאשתי ולבת שלי מהעבודה, עם לב שקט. אני לא צריך את הבעיות של אחרים ושל הילדים שלהם אני צריך לחיות את החיים שלי ומשפחתי שלי.
נשמתי עמוק…
