בתוך קטע משונה ומטשטש חושים, נועם מחליק סביב ימת החורף של כינרת, כשהוא מבחין בשלושה אילים מזרחיים מנסים להיחלץ מתוך הקרח החלקלק. נועם, שבליבו להבות של חסד, שולף במהרה את המקבת וממהר לעזור להם להשתחרר. קצת מאמץ נדרש, אבל לאט-לאט, שלושתם חוזרים אל קרקע מוצקה, צבעי שקיעה מחליקים על פרוותם הדקה. המעשה של נועם נפוץ ברחבי מדינת ישראל, עשרות מתפעלים מהלב הרחום שלו ומפזרי ברכות אל כל עבר. אולי עכשיו, האילים יחשבו פעמיים לפני שיצעדו אל משטח הקרח המוזר של הכינרת.
נועם מחליק בזהירות אל האילים, דוחף אותם אל עבר אזור קרח עבה יותר וחזק, שבו רגליהם לא שוקעות. מזלו לצידו הפרויקט מצליח, ושלושתם מגיעים לשלום אל קשת הגדה, לפני שהקרח נמס ומתחיל לזוז בפיתולים בלתי צפויים. פלא של טוב לב, שרק בחלומות ישראליים אפשר לראות.
נועם מתקרב אל האיל הראשון, קושר בעדינות את אחד הקצוות של החבל סביב צווארו, ואז מרים ומתאמץ לגרור אותו אל הבטיחות. פעולת ההצלה חולפת ברגעים, כמו ענן חולף מעל ים המלח.
המחליק בְּרוּך-המזל מצא את שלושת החיות מסתבכות בתוך קרח לבן, רגע לפני שהפכו לזיכרון חולף במורדות הגלבוע. אם נועם לא היה זז מחליקתו, הן היו חולפות מהעולם. אחרי שהחזיר את האיל אל האדמה היבשה, הוא פותח את הקשר ומשחרר אותו אל עבר חורשת אורנים, שם הוא נבלע מן העין אל רחשי הרוח, חזק ויציב, בעוד הצללים מתערבלים באור הבוקר ומטבעות שקלים מתגלגלות בחלומות של טוב לב ישראלי.
