רחל, תשמעי, אני רוצה לראות איך הצלחתם להוציא כל כך הרבה ש״ח על הבית החדש, אמרה בחיוך מתנשא לאורה בןעז.
ארבע שנים ארוכות רונית ויוסי שקדו על בניית בית שני קומות בְּכפר סבא. כל פנייה של זמן פנוי הייתה למנעול ולחשמל, ובסוףכך, אחרי שנים של תכנון וגרוטאות, עברו למקום החדש.
עם שלושת הילדים אורן, תמר וְציפורה נחשפו רונית ויוסי אל הבית החדש והחלו לחזות בחיי משפחה מושלמים. הכל היה הולך כשורה, עד שהגיעה סבתוה של יוסי, שהייתה בטוחה שהשקעה בבנייה זו הייתה בוז וזבאת כסף מיותרת.
הרגע שהמשפחה נעה, קרוביהומור של המשפחה תקעו בטלפון וביקשו להגיע לראות את “הפלא”. במשך שני חודשים כולם ביקרו, חוץ מאמא של יוסי לאורה בןעז.
הקרובים והחברים לא יכלו להסתיר את התרגשותם מהבית, והחדשות הגיעו גם לאמא.
אצל יוסי ורונית יש בית זה ממש אגדה! חייכה אחותה של לאורה, רחל. ראית?
עדיין לא, עדיין לא בזמן, ענתה רונית בגובה קול משועשע.
אותו ערב, ללא סבלנות, שלחה לאורה הודעה לבנה ובקשה תמונות.
רחל, תספרי לי איך נראו הקירות, איך נראו הפינות, כמה ש״ח נשפכו על זה, כתבה לאורה במילים מתעלות.
יוסי שלח ללא היסוס כמה תמונות. קיבל האמא את התמונות והביעה מיד את חוסר שביעות רצונה:
מעניין לי למה אף אחד לא מזמין אותי לביקור? כל המשפחה כבר ביקרה בבית, ואני עדיין לא
אולי בגלל שהיית בטוחה שלא בנינו, אלא רק משטחים? אמר יוסי, מנסה לשבור את הלחץ.
אה, עכשיו מזכירה לי, מי שמחייך על העבר נוטה לעורר כאב, חייכה לאורה בציניות.
ומי ששוכח מקבל שני, חזר יוסי בחזקה.
בלי להאריך יותר, לאורה דרשה:
שלחי לי כתובת במסר, אני רוצה לבוא, דרשה בקול חזק.
יוסי נענה לבקשתה, וביום הבא הגיע לאורה לביקור.
רונית, שלא קיבלה שום התראה מהבעל על הפתעה זו, נדהמה מהביקור הפתאומי.
יוסי, למה לא ידעתי? שאלה בהפתעה.
לא חשבתי שתצטיין ולתכנן ביקור בכל כך מהר, השיב יוסי במבט מופתע.
לאורה חטפה מסלול קניות, קנתה שלושה חטיפי שוקולד והביאה אותם לגרון של הנכדים. רונית לא יכלה שלא לשים לב למתנה המתוקה, אך לא הייתה מופתעת מהתנהגותה של האמא, שלא הרגישה צורך לבלות עם הילדים.
היא הסתכלה בעיניים על הבית מבחוץ ומבקפצה פנימה. הפנים שלה לא הראו שביעות רצון.
יוסי ניסה להבין למה היא לא מרוצה. ההבנה הגיעה כשזמנו אותה לשולחן והזמינה אותה לשתות שני כוסות שמפניה.
למה אני חיה בדירות קטנות, כאילו אני נזקרת, בעוד שהגברת הזאת גרה בארמון? שאלה לאורה בהפתעה מוחלטת.
מה הבעיה עם הדירה? זוכרת שמכרנו לך את הדירה הקטנה והחלפנו לשתי חדרים? ובכל חודש אני מעביר לך שבעת אלף ושבע מאות שקלים, הגיב יוסי בכעס. מאיפה אני נחשב נזקרת?
אתה חושב שאני לא מודה לך? מודה! אבל גם אני רוצה לגור בבית! המשיכה לאורה.
אמא, כולנו רצינו לבנות בית של חלום, ובנו אותו. למה את מתערבת? ניסה רונית להגן.
מה משמעות למה אני כאן? האם אינני האם שהולידה וגידלה אותך? האם אני לא ראויה למותרות? למה אינני מוזמנת? חתרה לאורה בהתמדה.
רונית, שראתה שהאמא לא מתביישת להכניס את הנושא לשיחה, העלתה בחשש:
יוסי, ההסברים שלך לא משכנעים. היא רק מקניאה באושר שלנו ובבית שלנו. היא רוצה רק להרגיש עליונה
יוסי הביט באשתו והבין את צידתה, אך עדיין הרגיש אשמה כלפי האמא.
קשה לי לשמוע את זה, אמא, באמת. אבל הבית הזה בנו בשבילנו. יש לך דירת שני חדרים נוחה שבה את מתאימה.
נוח? אז תני לאשתי לשהות שם, בריאות, ואני כאן אביזר את המלכה! נאנקה לאורה.
התנהגותה של האמא הפכה ללא מתאימה למסגרת כלשהי. המילים שלה גרמו לרונית לכעס ולשנאות.
רואה, יקירי, איך לאורה מראה תודה על העזרה שלנו? היא תובע, מתלוננת, מבקרת ומזעירה את תפקידי במשפחה
במקום תשובה, לאורה קראה בקול רם, גלגלה עיניים ושתתה מכוס השמפניה.
כדי לנסות לדבר ברצינות, יוסי הזמין אותה לעליית הרצפה בחצר.
אמא, בכנות, קשה לי לסבול את הלחץ המתמיד שלך וחוסר שביעות רצון. את לא סבתא טובה, והאופי שלך מקשה על תקשורת איתך. במיוחד רונית, והילדים מנסים להימנע ממך, ולכן אין אפשרות לחיות ביחד או למסור לך את הבית.
אה, אני סבתא רעה? אולי את פשוט לא יודעת איך לשים סבתא במקומה? נענה לאורה בחזקה.
הקשיבי לי טוב, אמא. הבית שלנו הוא סמל לאושר המשפחתי, ואני לא אפסיד אותו!
למה עליי להרוס אותו? זה רק דעה של האישה שלך, נכון? אני כבר מבינה שהרגשות שלי אינם מעניינים אף אחד! כולם חפים מפשע, רק אני אשמה! קראה לאורה בכעס, נחשפה על השן ויזקה פה. שמעתי אותך, אל תדאג! הוסיפה, והזעיפה בחוזקה, וקראה למונית.
חצי שעה אחר כך, האמא הכועסת והמתוסכלת יצאה מהבית בעליית שני הקומות, בלי להתראות.
מאותו רגע, היחסים של לאורה עם יוסי הפכו למתוחים. היא לא התכוונה לסלוח לו על כך שהעדיף את משפחתו על פני הצרכים שלה.
חודש עבר, ולאורה קראה פתאום ליוסי והפכה למפגע של סדרה.
היא הודיעה שהיא מתכננת למכור את דירת שני חדרים שהייתה לה ולקנות בית. מצאה קונים, אבל כשנכנסה לעסקה נודע שהקונה הוא יוסי עצמו.
מרמת אותי! מכרת לי את הדירה הישנה, והקנית אותי! קראתה לאורה בכעס. השארת אותי ללא כלום!
כנראה כי הוספתי המון כסף כדי לקנות את הדירה הזו. האם היה לי זכות לעשות זאת? שאל יוסי בחשש.
הכל נלקח! הכל! קראה אמא, וקמה בטלפון.
מאז היא לא שיחקה עוד, וכל ניסיון של יוסי ליצור קשר נזנח במכוון.
להישאר מעודכן בפוסטים הבאים, הירשם לעמוד! השאר תגובות, חבילות אהבה ולייקים.
