בעלי תמיד הציג בפניי את אמא שלו כדוגמה לחיקוי

Life Lessons

המצב שתיארתי כאן נפוץ למדי. התחתנתי בגיל עשרים וחמש. שנה מאוחר יותר כבר נולדה לנו בת. הכל היה רגוע וטוב בינינו, עד שעם הזמן, אשתי החלה לקרוא לי עצלן. כביכול, בגלל שהייתי בחופשת לידה ולא עשיתי כביכול הרבה, או בגלל שהמשכורת שלי הייתה נמוכה אפילו אם הבאתי קצת פחות ממנה.

תמיד אומרים שאחרי שמתחתנים אפשר לראות רק את ההשפעה של החמות על הבן שלה. כנראה שהייתי צריך לחשוד משהתחלה שמשהו לא בסדר, אבל הייתי עיוור וחרש.

אשתי כל הזמן השוותה אותי לאמא שלה, שהייתה אידיאל בשבילה: עובדת בגינה, מנהלת חשבונות, עם שני ילדים ותמיד מצליחה להתמודד עם הכל. אבל מה איתי? הייתי צריך לעבוד במשמרות, במשרה מלאה.

ניסיתי כל הזמן להיות כמו חמותי. עזרתי לה בבית, עבדתי איתה בגינה, ניקיתי. עם הזמן, כשהבת שלי התחילה בית ספר, עשיתי איתה שיעורי בית. אבל הדאגות רק הלכו וגדלו. בעבודה דרשו המון, והמשכורת נמוכה. עבדתי שעות נוספות. נאלצתי לסבול. עדיין נשארתי תלוי באשתי. היא הקניטה אותי, התעלמתי. לא רציתי להיות גרוש ולשלול מהבת שלי את אבא שלה.

אבל כולם יודעים ככל שמאפשרים יותר, דורכים עליך יותר. ניסיתי להסביר לאשתי כמה אני עייף בעבודה ואין לי כוח לעבור לעבודה נוספת. היא ענתה שאם ככה, היא תתרום מהמשכורת שלה בדיוק כמוני, וכל היתר תחסוך לעצמה. כביכול, כך הכי הוגן. הקשר שלנו בקושי החזיק, ואז… משהו נשבר.

הבנתי שככה זה לא יכול להימשך. נמאס לי מהעקיצות, מהמוסר, מהאזכורים התמידיים לאמא שלה. השלב ששבר אותי היה כשהצהירה בפה מלא שאם לא אמצא עבודה “נורמלית”, היא הולכת לאמא שלה. המחשבה הזאת נטמעה אצלי בראש. אבל לקח לי שלוש שנים שלמות לשלוח אותה סופית חזרה אל אמא שלה. בינתיים מצאתי עבודה חדשה דרך חבר טובה ומשתלמת. לא אכנס למה שעברתי בשלוש השנים האלה. אבל התגרשנו. התהליך כלל חלוקת רכוש, חילופי דירות, מריבות בלתי פוסקות.

היום אני חי בשקט. רק עם הבת שלי רגוע, שלו ומאושר בלי אשתי.

יש לי דירה משלי, עבודה שאני אוהב. אולי זה לא חלום חיי, אבל זה נותן לי את כל מה שאני צריך. רק המשפחה שלי עוד מנסה לשדך לי כל הזמן. מבחינתם אני גרוש מסכן שמת לבד. הם בטוחים שרק אישה חדשה תגרום לי להיות מאושר באמת. אבל למה לי? כבר הייתה לי אחת… יכול להיות שאני צריך לשים שלט במצח: “בחור צעיר, נאה, לא מחפש דייטים. מאושר עם הבת שלי. לא רוצה להרוס הכל עם עוד חתונה”. אשתי, אגב, גם היא עכשיו מאושרת יחד עם אמא שלה.

Rate article
Add a comment

twenty − eleven =