האהוב שלי עדיין נשוי לאשתו ויש לו בת.
אני אוהבת מאוד את בן הזוג שלי. אנחנו ביחד כבר יותר משבע שנים ויש לנו בן בן שש. הבעל שלי מבלה הרבה זמן עם הילד לוקח אותו הרבה פעמים למוסך או לטיולים ביער. הוא גם דואג לי לפעמים סתם ככה מביא לי פרחים בלי סיבה או מזמין לארוחה רומנטית באיזה מסעדה נחמדה בתל אביב. יש לנו חיים די רגילים משפחה שמחה ואוהבת.
לא מזמן לקחנו הלוואה קטנה מההורים שלנו וקנינו סוף סוף דירה ראשונה משלנו. אני עקרת בית טובה, אוהבת שהבית מסודר, נעים, ותמיד מריח מחלה טרייה. אני עובדת בלי קבלות, אבל מרוויחה לא רע. יש לי תוכניות גדולות לדירה הזו הלוואי שאת כל החלומות אצליח להגשים, בכל דרך אפשרית!
עובדת במכון יופי ויש לי המון לקוחות פרטיים. הבעל שלי מרוויח לא רע. אנחנו לא חיים בבזבוזים מטורפים, אבל אם יש מטרה (כמו לקנות משהו שחשקתי בו, או חופשה בחו”ל), אנחנו יודעים לחסוך לזה. רצינו לקנות בית קטן במושב, אבל החלטנו שעדיף לחכות עוד קצת.
אני נהנית מהחיים, והזוגיות שלי טובה. אמנם הכרנו יחסית מאוחר, אבל אומרת לכולם שחיכיתי לו כל החיים.
האהוב שלי שומר על קשר טוב עם הבת שלו, עוזר לה כלכלית וגם בקשר עם ההורים של אשתו לשעבר, כי הבת גרה שם. מה קרה איתה, איפה היא לא באמת עניין אותי.
אני לא החזרתי אותו למשפחה שלו, הוא היה חופשי, גר לבד. אבל מה שמטריד אותי יותר ויותר שהוא עדיין לא התגרש מאותה אישה. בעבודה, כשתמיד שואלים אותי מתי נתחתן כבר, אני עונה ב”אנחנו דוחים קצת, לא בוער לנו.” הכל בסדר, וחופה זה רק פורמליות, בסך הכול.
אמא שלי דרשה ממני לאחרונה לתת לו אולטימטום, שאם באמת נרצה להישאר יחד הוא צריך להציע לי נישואין בקרוב.
היא לא מבינה איך הוא עדיין קשור פורמלית לאישה אחרת. הרי היא על הנייר עם כל הזכויות, ואני רק עם כל החובות. למרות שעברנו לאחרונה לדירה חדשה, טכנית הדירה שייכת לה. נו, איך קוראים למשולש הזה בעברית?
