בנו של האישה מתחת לשנייה שלו חלה במחלה, והיא פנתה אלי בבקשת סיוע כספי. אמרתי לא!
אני בן 37, גרוש כבר עשור, מאז שהאלו של קץ נחתמתי עם יעל כהן. היא בוגדה בי, ולא מצאתי לה מקום במזלי. היום היא גרה עם בעלה החדש.
היא נשאה ממנו, הולידה, והוא נישא לה ברמת גן. אחרי זה החלטתי לנתק את הקשר, ולכן אינני יודע מה קורה בביתם.
הכנסתי מספיק כסף המשכורת שלי בת”א טובה מאוד. לפני שבוע אחד, יעל הופיעה במשרדי בתל אביב אחרי שנים של שתיקה. היא הייתה מופתעת לראות אותי, ואני אף כן. היא החלה את השיחה, סיפרה שהבן שלה באשדוד אובחן בסרטן ושהטיפולים יקרים מאוד. היא ובעלה אינם בעלי משאבים, ולכן היא באה אלי לבקשת עזרה.
היה לי כסף זמין: לפני כמה חודשים מכרתי את הבית בירושלים שהורשתי מאביי. יעל שמעה על כך והגיעה לבקש את הסכום. זה קרה בזמן הנכון, והיא קיבלה בדיוק מה שהיא צריכה.
אינני בטוח מה הייתי עומד לעשות עם הכסף. חשבתי לקנות רכב טוב, אבל קודם צריך ללמוד לנהוג, ואין לי הרבה זמן. עם זאת, הסכום הוא משמעותי, ולא מיהרתי למכור אותו. תוהה אם הייתי נותן לו אם הייתי חולה אני בטוח שלא.
“אתה מבין כמה אנחנו במצוקה!” קראה יעל אליי, כאילו היא מתחשבת ברגשותיי. היא אף פעם לא חשבה עליי, ולא גם על בעלה החדש. היא כבר פעם החליפה אותי בקלות בעבורו. בפירוק ההון של הנכסים, חלקנו הכל לחצי, והוא טען שהכל יועיל למשפחתו החדשה. אפילו רצה שהחזר לי את הדירה שחזרתי אליה לפני החתונה, אבל קניתי אותה לפני שהתחתנו, וזה הציל אותי.
עכשיו היא עומדת כאן ודורשת כסף, מדברת על רגשותיה! היא הציעה להוציא את כל המסמכים הדרושים אם לא אשמע, אבל אינני זקוק לכך. היא נשבעת להחזיר הכל, והילד עדיין צריך שיקום יקר. בכנות, אני לא משוכנע שאקבל את כספי חזרה.
“שאלת למה לא לוקח משכנתא מהבנק?” שאלתי אותה.
הייתי גלוי איתה, היא צעקה והצעה לי לברך ברך, אך אינני מוכן. למה אפגוע בכבודי? אני פשוט לא רוצה לראות אותה יותר. היא בגדה אותי, ואני רואה בה רק רמז. היא אמרה שתשוב אם אשקול ותחשוב, אבל אין לי מה לשקול.
אפשר לומר שאין לי מצפון, אלא רק רצון לנהל את כספי בעצמי, בלי לחלוק אותו עם אחרים. אחרי השיחה הרגשתי קצת רע, אבל לא אעזור לה זו תהיה לקח עבורם ותשלום על חטאיהם.
