איתן, אתה לא יכול פשוט לזרוק את הילדה! היא קטנה בעיר אחרת, היא עדיין בת ארבע עשרה. אתה מבין מה עלול לקרות לה? קראתי בקול רועד, קולו של אדם שדוהר בטירוף. את גם אם! תאר לעצמך שמישהו היה עושה זאת עם אלון!
אלון לא מתנהג ככה, חייכה אורית. אולי היא בת ארבע עשרה, אבל חצופה בטירוף. אם יש לה חכמה להתמודד עם דודתי הבוגרת, היא תגיע גם לתחנת הרכבת לבד.
אורית ידעה שייתכן שהיא מגזימה. לבתה של איתן, קרן, אין כרטיסי תחבורה, ואין לה שום מכרים בחיפה. אורית באמת שלחה אותה למקום שאין לו גבול. אבל כבר לא היה לה שום אכפתיות. היא כבר לא יכלה לסבול את הילדה שמסתובבת בחצאית כאילו היא שלט.
…פעם הייתה איתן לאורית כמו נשימה של אוויר צח. נישואיה הראשון לא היה כישלון מושלם, אבל אהבה לא הייתה שם. היא נישאה לאותו יוסף, בעל הראשון, בכוונה לחשב. הוא היה בן למשפחה משכילה, חי ברווחה ובלי דאגה, ודאג לאורית.
היא חשבה שמישהו כזה מתאים לבנות משפחה, שהילדים שלהם לא יחסרום שום דבר. הרגשות שלה היו מבחינתה אחרון. אין להבה במערכת היחסים, אז מה? החיים אינם אגדה, לא כולם מאוהבים עד השטף. לפחות הוא בחור טוב, לא יפגע בה.
במקום מה שהיא אמרה, היא צדקה: בנם היחיד, אלון, באמת לא היה זקוק לשום דבר. כשגדל והפך לעצמאי, ההורים גילו שהם כמעט זרים אחד לשנייה. אין תחומי עניין משותפים, ואין נושאי שיחה. אפילו חופשות אורית חלה לבד, בנפרד מהיוסף. היוסף אף הוא איבד את ההתלהבות, ולא נשארו שום רגשות.
בהתחלה ניסו לחיות יחד כחברים טובים, אבל הניסיון הזה התפוצץ. כל דבר באיודו של היוסף מציק לאורית: בריכות המים במקלחת, נחירות, האכילה, אפילו איך הוא נושם. היוסף התחיל להתקרב לנשים צעירות, לבלות איתן ולקראו לזה “כדור לשעמום”.
לבסוף הם התגרשו. היוסף השאיר לאורית ולבנה דירה אחת. תקופה ראשונה אורית הסתגלה לחיים לבד, ואז היא רצתה אהבה. אפילו פעם אחת בחיים.
בחלום הזה היא נרשמה לאתר היכרויות, אבל לא החזיקה שם זמן רב. גברים שהופיעו היו שונים. חלקם לא מצאו עבודה עד גיל ארבעים, חלקם העליבו נשואות קודמות, ואף אלה שנראו רגילים נעלמו אחרי הפגישה הראשונה. אורית לא הבינה למה, עד שמישהו אחד פתח לה את האמת.
הפגישה הבאה הייתה מתישה. אחרי שעה אחד הגבר התחיל לנסות לנשק. אפילו כשאורית אמרה בפירוש שזה מהיר מדי, הוא המשיך, קרא לה לבוא לביתה. היא הבינה מה קורה וברחה, מוסברת שהיא צריכה ללכת לאסוף את אלון מבית הספר.
בסוף היום קיבלה הודעה פרטית:
למה לא אמרת הכל מיד? בזבזתי זמן עליך. אני לא מחפש נשים גרושות עם “קונסול”.
היא נזכרת ברגע שבו הם ישבו בבית הקפה. כנראה שהבעיה לא הייתה באלון, אלא בכותרת “גרושה”. לגברים זה משקל כבד, אפילו אם הילד בן חמש עשרה ומרוויח בקיץ יותר מכמה מועמדים פוטנציאליים.
אורית כבר הייתה מוכנה להקריב את החלום, עד שהדבר המרגש ביותר קרה במפתיע.
היא פגה את איתן ביום הולדת של חברה, מריה. הוא היה חינני, מזג שמפניות, שיבח אותה ביין חצי יבש, הציע לה לשמור על המספר.
מריה הזהירה:
אורית, תזהרי. איתן מגיע עם גרושתו ובתו.
אורית לא היססה.
ומה? גם אני לא בת מילה, ענתה בחיוך. בחיים קורה הכל.
איתן הודיע לה, בקול רך, שלא הצליח לחיות עם האישה לשעבר, אבל גרושתו מתעוררת לרוב בוויכוחים. הוא היה אדם רגוע, שקט. למה היו קונפליקטים?
היא גילתה מהר שהסיבה הייתה:
היי, אני מאחר היום. צריך לעבור לוויקי, היא ביקשה שאסגור את האופניים של קרן, הודיע איתן.
זה היה הפעם השלישית באותה שבוע שהאיטמר. ויקי לא יכלה להחליף נורה בלי עזרתו. באתחלה אורית נענתה בהבנההיא גרושה לא מזמן, מתאימה לחיים חדשים, כמו שהיא הייתה. אבל המצב הפך למעצבן.
את יודעת איך אני מרגישה. לא תוכלי פשוט לומר “לא”? מתחילה להרגיש שמין משהו קורה ביניכם.
אורית, תפסיקי להישמע של פח! אני לא יכול לזרוק את קרן. משפחות מתפרקות, הילדים נותרים, את מבינה
מבינה. לא מתנגד אם תעזור, אבל בלי נוסעים קבועים. שלח כסף למתקן ואל תבוא בעצמך.
טוב
בלי “אורית”. אם תבואי הביתה, או תישארי אצל ויקי לנצח.
במאבק, אורית הצליחה. איתן הפסיק לבקר את האישה לשעבר, אבל הוא רצה לראות את קרן, ולכן היא באה לסוף השבוע לביתם. כל ביקור של קרן היה מבחן של כוח.
בפעם הראשונה שהיא חנתה בלילה, הילדה דרשה שאביה יישן בחדר שלה, תמיד. היא אמרה שזה מפחיד להיות לבד. אחר כך היא חטפה בקבוקון של בושם יקר של אורית ושטפה את עצמה בו. בפעם השלישית היא התחילה לתלונן על האוכל.
אני לא אוכל את זה, קראה קרן, דוחפת את צלחתה. האמא שלי מבשלת טוב יותר.
לך רעבה, אמרה אורית בכעס. או פנה לאמא.
אתם מהדוחים אותי? אשאל את אמא שאינה מזינה אותי כאן! קראה קרן בכעס.
בנות החליט איתן במבוכה. בואו לא נריב. אני רק מזמין פיצה.
כל פגישה עם קרן סיימה במרידות. היא הפגינה שלאורית שום מקום, והייתה בטוחה שהאב יחזור לבקר או לחזור לביתה של האם. היא בנתה קשר עם האבא לאט-לאט.
אולי תצטרכי לעבור לעיר אחרת ייעץ חבר. אמרתי לך שלא יהיו גרושות עם “גבר”.
לא חשבתי שיעלו גרושות עם “גבר”, נשמה אורית.
היא חשבה ברצינות על העצה, והחליטה לעבור. אלון כבר גר בדירות נפרדות בעיר אחרת, ואין משהו שמחזיק אותה.
הם עברו לבית קטן בפרברים של חיפה, קרוב לים. שני שנים של שלווה, שקט, ואפשרות ליהנות מחיי משפחה. ואז
אורית, תזכרי שלא תיכעסי התחיל איתן ברעד. ויקי התקשרה, ביקשה שאקח את קרן לחופשת קיץ של חודש. היא חולה, הרופא הציע שהיא תלך לים, והחבילות יקרות מאוד, והחופשה של ויקי בחורף.
אורית נראתה לו כמו חמור על שערים חדשים.
אין! רק לא קרן! קראה בקול קר.
אורית כבר דברתי איתה, היא הבינה והבטיחה שלא תחזור על כך.
היא התנגדת, אך לבסוף נכנעה. היא רצתה לחזור לאהוב את הבן של בעלה, הוא לא ראה אותה הרבה זמן. אולי קרן באמת השתנתה?
לא.
השבוע הראשון קרן הייתה שקטה, יושבת בחדרה או מטיילת עם אביה. אחרי זה הכל השתנה.
קרן, אפשר לא להיכנס לבית בנעלי רחוב? זה לא מקובל כאן.
אה, שכחתי, חייכה. כאן תמיד מלוכלך.
קרן הביאה אורחים בלי לשאול, קנתה מצרכים שאורית ביקשה לא לגעת בהם, צפתה סרטים בקול רם בלילה. כשביקשו ממנה להוריד קול היא טענה ששכחה אוזניות, אבל אם תקנה לה חדשות, היא תתחשב. היא אף ציינה שבאופן תדיר מתלוננת על האמא, ויקי משוטטת בטלפון עם קרן.
הסבלנות של אורית נשבר כשקרן פרקה בטעות כוס שהייתה מתנה מאלון על המשכורת הראשונה שלו.
אה, מה? כאילו אין לנו כוסות, עשית לי כאן טבח, קיבלה קרן בכתפיה.
באותו היום אורית הודיעה לאיתן שהיא אינה מסכימה יותר. היא מתכוונת להתפטר מהילדה הקטנה, מבחינה של חייה.
איתן ניסה להגן על קרן.
אורית, אולי היא לא צודקת, אבל זו ילדה. ואת מבוגרת, אפשר למצוא דרך, לפחות פעם בשנה, טען. אחרת נראה לך לא איכפת מה ילדתי.
היא נשארה בלילה בחדר האורחים, לא רצתה לראות את איתן. בבוקר קיבלה שהבעל והבת אינן בבית.
זה היה נורמלי אם שלא היה אף אחד, אבל איתן נעדר שלושה ימים. כנראה שלקח את קרן לנסיעה בטוחה. הוא לא ענה לשיחות, לא להודעות. אורית נותרה לשער על מה קורה מאחורי הקלעים.
הוא חזר רק ברביעי של ההמתנה.
טוב, אני חוזר הביתה. אראה אותך מחר, בשש בערב, הודיע כרגיל.
אורית יכלה להעמיד פנים שהכל בסדר, כמו כשהוא היה בא לבקר את גרושתו יום ממוצע. אבל היא נמאסה מהמלחמה הזאת, במיוחד כשאיתן הבהיר שהוא לא בצד שלה.
איתן, אל תתעצבן, אבל חזור לוויקי. יש אנשים שמרוצים להיות יחד, והשאר לבד זה משעמם. נראה לי שזה מתאים לכם, ענתה אורית.
טוב, זה היה נוח אם קרן לא הייתה כאן. או אם היית מצבת אותה במקומה. אתה לא עמדת על כך כל השנים. אז, איתן, נמאס לי להיאבק בבית שלי ובקשר איתך.
הוא ניסה לשכנע אותה, אבל אורית נשארה איתנה. היא לעולם לא גילתה אם הוא נושא רומן או רק עומד ברגישות של ויקי וקרן. היא בחרה לא לעקוב אחרי הפרופילים שלו ברשת.
כן, פעם היא רצתה אהבה. אבל מה לעשות אם הגבר לצידה אוהב יותר את עצמו, את הנוחות שלו ואת ההקפדות? היא החליטה שהצעד הראשון הוא לאהוב את עצמה. ומעקב אחרי גרושים כבר לא תואם את ההגדרה שלה.
