פיליפ גדל כילד חכם ומנומס מראשית חייו, וזכה להערכה רבה מהוריו בבית ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שנישא, לא חילק את המטלות בבית לפי מגדר, אלא לקח על עצמו גם את תפקיד העובד החרוץ וגם את תפקיד הטבח המיומן, וצבר שנים של ניסיון קולינרי.
למרות אדיבותו ונאמנותו, פיליפ שם לב שמירב אינה מרוצה מהגישה הרכה והדואגת שלו, והחלה לזלזל בתפקידו בתוך הבית.
עם לידת בנם, פיליפ הפך לאב מסור ואוהב, קם בלילות להרגיע ולהשכיב את התינוק בשקט, ונהנה לקרוא לו סיפורים לפני השינה. הוא סגד לרגעים האלה ומעולם לא התלונן על גורלו, כי אהבתו למירב עמוקה לא פחות.
יום אחד, ביום החתונה של בן דודו של פיליפ, הכל השתנה. בזמן שעמדו סביב השולחן עם כל המשפחה, מירב בחרה לרקוד עם גבר זר ויפה תואר, והשאירה את פיליפ מתוסכל ונטול אונים. בהמשך הערב שמע את מירב משוחחת עם אותו זר ומבטאת את מורת רוחה ממנו, ואף מגלה חיבה לגבר ההוא. הכאב שהרגיש פיליפ היה עמוק והוא קיבל החלטה.
כשחזרו לביתם ברחוב אליעזר בתל אביב, מירב התלוננה שפיליפ שוכב במיטה ומסרב לקום. הוא השיב לה בשקט שבקרוב יעזוב. מירב דרשה ממנו להישאר, אך פיליפ נשאר רגוע ומפגין ביטחון עצמי חדש ולעולם לא התפשר.
הדירה בה התגוררו הייתה שייכת למירב, ירושה ממשפחתה, והיא בחרה בכעס לדרוש ממנו לעזוב. פיליפ לא התנגד, ארז מזוודותיו ועזב את האווירה הרעילה שהשתלטה על חייו.
בימים הבאים פיליפ שמר על שתיקתו, והשאיר את מירב להתמודד לבדה עם משק הבית. הבן הקטן החל להתנהג בצורה לא נשלטת, ולחפש נחמה אצל אביו. מירב, כעוסה ומתוסכלת, הביאה את הילד אל פיליפ ולפניו שפכה את זעמה.
פיליפ עבר להתגורר בדירת הוריו ברחוב הרצל, ומצא נחמה ושמחה במחיצת בנו. הוא לא רצה כלל לחזור למירב ולעברו.
בינתיים, מירב ניסתה למצוא לעצמה בן זוג חדש, אבל הקשר היה קצר ועמוס אכזבות. הגבר החדש היה קר, לא שיתף פעולה עם מטלות הבית ואף נהיה אלים פיזית, עד שניסיונה להוציא אותו מהבית נכשל.
באורח פלא, פיליפ פגש אישה צנועה ונבונה מבית מזוקק, שגם לה ילד קטן, והיא פתחה בפניו תקווה אמיתית לפרק חדש, שלם ומאושר יותר בחייו.
