הוריו של חברי עבדו קשה כדי להבטיח לו חיים טובים ומשמעותיים. הם העניקו לו כל מה שהיה זקוק לו והדריכו אותו בכל צעד בדרכו. אמו הייתה משוכנעת שצריך לספק לו התחלה טובה בחיים, ולכן לקראת סיום הלימודים בתיכון קנה לו אביו רכב, וכשנכנס לאוניברסיטה קיבלו עבורו דירה נאה בתל אביב. חברי היה בחור אחראי, שתמיד ערך את עצותיהם של הוריו ודיווח להם באופן קבוע מה קורה בחייו.
למרות זאת, עם השנים, אמודינההתחילה לדאוג כשהגיע לגיל 27 ועדיין לא גילה עניין רב בהקמת משפחה. היו לו חברות בעבר, אך דינה הייתה רוצה לראות אותו מתמסד עם בת זוג קבועה. היא דמיינה אותו כח groom תחת חופה, ואפילו תכננה להעניק להם ירח דבש בארץ או בחו”ל. מה שלא ידעה הוא שהמפגש עם בת הזוג העתידית של בנה ישנה את כל מה שחשבה על החיים.
דינה החלה לשים לב שהוא מדבר הרבה בטלפון, יוצא לבלות ומתלבש יפה. היא הייתה מלאת תקווה שהנה, סוף סוף בנה מוכן להתחייב וממש להתחיל להקים משפחה.
יום אחד סיפר לה הבן שבקרוב יכיר לה את ארוסתוהבחורה שאיתה הוא מתכוון להתחתן. דינה הייתה נרגשת וחשבה שתסתדר מצוין עם הכלה המיועדת. כשנפגשו, הפתיעה אותה המראה: במקום בחורה צעירה, נכנסה לבית אישה בת 38 עם שני ילדים קטנים איתה. בנה היה רק בן 27.
ההורים נדהמו והביעו את מורת רוחם נוכח הקשר. הם אמרו שאם בכוונתו של בנם להינשא לה, עליו להחזיר את המפתחות לרכב ולדירה. הוא עשה זאת בלי להתווכח, והודיע שהוא יתמודד עם עול החיים בכוחות עצמו. לאחר מכן ניתק קשר עם ההורים שלו, חסם אותם בכל המדיות החברתיות ואף הפסיק לכתוב ולהתקשר.
מקרובי משפחה אחרים נודע לאמו על המצב הקשה אליו נקלע הבן. דינה הייתה בטוחה שבנה יבין בסופו של דבר את גודל האחריות ויבחר שלא להמשיך בדרך הזו. אך דווקא מתוך אהבתו ועצמאותו למד הבן שיעור חשוב: ההחלטות שלנו בחיים הן שלנו, ועלינו לשאת בתוצאותיהן באומץ. ודינה, שקיוותה לראות את בנה הולך בדרכה, התבגרה בעצמה ולמדה שהחיים לא תמיד מתנהלים לפי התוכניותאבל כבוד לעצמאות ולבחירות של ילדינו הוא חלק בלתי נפרד מהורות אמיתית.
