היום, תמר עברה תקרית בעבודה. פלח תפוח התעופף לעברה. לקוחות בחנות, עובדים, מנהלת, וגם המנכ”לall כולם היו עדים למה שקרה.
מראה כזה, לא היית חושב שהיא לא מתאימה, אמרו המבקרים. האישה שזרקה את העלבון לכיוונה של תמר נראתה מסודרת: חליפה איכותית, תסרוקת מוקפדת ומניקור מדויק. נעליה היו עור מבריק עם עקב גבוה. מה התרחש פתאום? עובדי החנות זכרו אותה מהחלפיים האחרוניםבפעם הקודמת, לפני כחודשיים, שהתה בחנות חמש שעות ובחרה שמלה.
כולכם כל כך עצלנים וחסרי נימוס?, אמרה אז. אבל אף אחד לא התנהג אליה בגסות, קנתה את השמלה ועזבה. זה היה הסוף. היום חזרה וביקשה להחזיר את השמלה. אפשר היה להניח שמדובר בפגם, אבל לאהיא לבשה אותה במשך חודשיים, נמאס לה מהצבע, ורצתה להחזיר אותה, למרות שכל מועדי ההחזרה חלפו מזמן. תמר סירבה בנימוס לבקשה.
אז תפרסמו החזרה בגלל פגם, הציעה האישה. סליחה, זה לא יוכל לעבוד כךאין פגם ברור. אם תרצי, אפשר לשלוח את השמלה לבדיקה, השיבה תמר. אין לי את כל הזמן הזה. אני מסכימה, פשוט תצייני שיש פגם, התחילה האישה להרים את קולה. הבנתי שאת מסכימה. אבל אי אפשר לקבוע שיש פגם בלי בדיקה מקצועיתצריך לבדוק קודם כל, אמרה תמר. אני צריכה לטוס לחו”ל כדי להחליף אותה? תמר לא הבינה למה לדבר על חו”ל. מה פתאום? האישה המשיכה, ובעקבות זאת הצעקות שלה רק התגברו. מנהלת החנות יצאה מהמשרד ושמעה את הצעקות.
מה קורה פה?את המנהלת? את לא מחזירה לי את הכסף!אפשר לדעת מתי קנית את השמלה?למה אתם כל כך מתעקשים על התאריך? יש פגם, יש כתם!נכון, יש כתם, אבל לא נוכל להחזיר כסף בלי בדיקה. צריך לדעת אם הכתם היה שם כבר בעת הרכישה…
הכל רמאות, שקר בכל מקום, קטע האישה את המנהלת בצעקותיה. תמר שוב אמרה: סליחה, אבל את לבשת את השמלה חודשיים, לכלכת אותה, ועכשיו רוצה להחזיר. אנחנו לא מחלקים חפצים בחינם, ולא מחליפים בגדים בגלל שימוש לא נכון. ואז הוטח בה פלח התפוח. אף אחד אפילו לא שם לב מאיפה היא שלפה אותו. תמר נפגעה ונעלבה מאוד ועזבה את מקום העבודה. האישה המשיכה להתווכח עם המנהלת והמנכ”ל.
בואו נחזיר לה את הכסף ונגמור עם זה, הציעה מנהלת המשמרת. לא, אמרה המנכ”לית, שניסתה תמיד להרגיע עימותים, לא נרקוד לפי שיריה. היא באה לנסות לרמות אותנולא ניכנע למניפולציות שלה. לבסוף, היא התקשרה למשטרה.
