אתם מרוויחים יותר מכולנו, אז המתנות שלכם צריכות להיות בהתאם, העירה חמוטל, חמותי, בקולה הדק.
היה ערב נעים בתל אביב, כשיריב צנח על הספה לצד אשתו עינת, והרוח מתערבבת בניחוח פריחת התפוזים מהמרפסת.
“מה נביא לאמא שלך? פשוט אין לי מושג,” הרהר יריב בקול.
עינת נאנחה, שוקלת. לבחור מתנה לחמותה היה תמיד אתגר.
מאז ומתמיד היחסים עם חמוטל כהן היו מהוססים ומלאים במתח דק שנמתח בין המילים.
יריב הבין מיד את הריחוק של אמו, ולכן בני הזוג בחרו לשמור על גבולות.
לא היו למישהו מהם חובות כלפי האחר. רק שיחות טלפון נדירות וחגים כשהדבר באמת מתבקש.
השנה חמוטל חגגה יומולדת עגול והזמינה כמעט את כל המשפחה, כולל הזוג הצעיר.
“אגב, אמא אמרה שהיא שמחה לכל מתנה,” נזכר יריב פתאום.
“היא תמיד אומרת את זה, ואז מסובבת את האף,” הזכירה עינת בקמט במצח. “לאחותך היא נותנת חיוך על כל שטות, ולנו תמיד העצבות הזאת”
עינת זכרה כמה חמוטל קיבלה במיאוס כל מתנה שניסו להעניק לה.
“תזכור את יום האם. מה קנינו לה? סט קוסמטיקה יוקרתי. איך היא הגיבה? דמעות ורטינות, כאילו אנחנו רומזים שהיא זקוקה לזה”, נשפה עינת, “כל פעם, רק תכשיטים יקרים או גאדג’טים כי ערכם ברור כבר מהקופסה.”
“אולי אני פשוט אתקשר ואשאל אותה ישירות?” היסס יריב.
“תעשה מה שבא לך.” עינת נענעה בראשה באדישות.
יריב חייג לאמו בידיים לחות מהתלבטות, דרוך לרמז למה תרצה באמת.
“אוי, ילד שלי, לא חסר לי דבר. עצם זה שתבואו זה המתנה הכי גדולה בשבילי,” ענתה חמוטל בקול מתפזר.
“אמא, באמת? לא תכעסי?” משך יריב את השיחה, כיווץ גבותיו בדאגה.
“ברור שלא! כל דבר שיבוא מהלב יספיק לי,” צחקה חמוטל, ובזה יריב החליט להיאחז.
“אמא שלך אומרת שאפשר לקנות לה הכול,” בישר יריב לעינת.
עינת פקחה זוג עיניים חדות, מתקשה להאמין.
אבל יריב עמד על דעתו להעניק מתנה מהלב, ולכן עינת נכנעה בחיוך עייף.
“אולי נקנה לה רובוט שואב אבק. שלא תצטרך לזחול בבית עם צינור,” הציעה עינת אחרי שפרסה בפניה את התקציב.
וככה זה נסגר. הם רכשו לחמוטל רובוט שואב ב-3,700 ש”ח, ונסעו לאירוע רגועים.
חמוטל קיבלה את בניה וכלותיה בשמחה נרגשת, אך פניה העיקו כשקיבלה את קופסת השואב.
“למה זה?” מלמלה וגנחה. “שימו את זה בחדר, ילד.”
עינת עמדה רגעים ארוכים המומה נוכח התגובה הקרירה.
דרך הדלת נכנסו אחותו של יריב, רננה, ובעלה. רננה עטפה את האם בחיבוק רך.
“אמא, הבאתי לך משהו קטן!” קרנה.
“תודה, מתוקה. תמיד אתן מפתיעות!” חמוטל אחזה בה באהבה.
עינת הציצה בסקרנות להבין איזו מתנה יקרה כל כך זיכתה את חמוטל בהתלהבות כזאת.
היא נגלה בזעזוע שהמתנה הייתה סט קרמים פשוט בעשרה שקלים מהפיצוציה.
עינת הביטה על יריב בשאלה אילמת. גם הוא ראה. במבע עיניו חלפה עכירות של עצב.
יריב התאפק רוב הערב, אך כשחמוטל שוב הללה את המתנה הקטנה, לא יכל עוד.
“אמא, אפשר לדבר איתך רגע?” פנה אליה לצד.
“כן, מה קרה?” נדרכה חמוטל. “יש עניין?”
“כן! זוכרת מה אמרת לי על המתנות?” גער יריב.
“זוכרת.”
“ולמה אז בזת למתנה שלנו, אבל שמחת כל כך מהאריזה של רננה?” קרא שוב, מעליב. “אל תגידי שזה בראש שלי.”
“לא אגיד. פשוט אתן עשירות יותר מרננה, לכן מצופה ממכם ליותר,” נהמה חמוטל.
“אז מה היית רוצה, לדעתך? שנצרף קבלה למתנה, רק שתהיי מרוצה?” יריב חירק שיניו.
“נו, הנה שוב זה מתחיל,” חמוטל סיננה, “אולי פשוט אני אוהבת את מה שרננה מביאה! זה מתאים לי יותר!”
“כי את לא יודעת את המחיר של המתנה שלנו?” יריב חייך בעקמומיות. “רק לידיעתך, זה עלה 3,700 ש”ח.”
“ככה יקר?” חמוטל העמידה פנים של הפתעה.
אבל היא התרוממה ומצאה ברק יציאה, כמו בחלום שהכול מתבלגן בו.
“אתה יודע למה אני תמיד משבחת את המתנות של רננה? כי היא מביאה כפי יכולתה, ואתם כי חייבים. זה לא באמת מהלב,” אמרה פתאום.
“את רצינית?” יריב שילב אצבעות בשערו.
“אתה רואה אותי מתבדחת? בשביל הכנסה שלכם, טיול ספא היה מתאים יותר,” התרוממה בגאווה.
יריב נדהם מתשובתה, מתבונן בה רגעים ארוכים ללא סימן למצמוץ.
“נראה לך שכסף לנו ולעינת יורד מהשמיים?”
המריבה משכה את עינת וגם את רננה, שנעמדו בדלת, משתוממות.
רננה הבינה מהר, נשמה נשימה חדה, מיד לצדה של אמא.
“אמא בכלל לא צריכה שואב, היא רצתה מכשיר אדים. שלה נשבר לפני שלושה ימים. אם הייתם שואלים ומתעניינים בחיים שלה, הייתם יודעים,” נזפה רננה.
“אני שאלתי בבירור מה להביא!” לחש יריב בעצבנות, מרט את הציפורניים. “עושים ממני צחוק?! זהו, אין יותר מתנות! ניסינו לשמח והכול שב אלינו בהאשמות! לא מתאים לך, בסדר! יוצאים!” פנה לעינת.
חמוטל פרצה בבכי חלומי, ורננה ניסתה לנחם אותה, בעוד יריב ועינת צעדו אל הלילה התל אביבי הקסום, פני שניהם חצובים בסלע.
מאותו יום קיים יריב את הבטחתו בליבו יותר לא רוכשים מתנות, לא משתתפים בחגיגות משפחתיות של חמוטל, ולא צריכים להרגיש שוב מגוחך בעולם שכולו חלום מבולבל של ציפיות, אהבה וריחות תפוזים נעלמים.
