הבן שלי התחתן לא מזמן. כמובן שלפני כן הוא הביא את חברתו כמה פעמים לפגוש אותנו, ומאוד חבבנו אותה. בחורה מנומסת, צנועה, חכמה ויפהפייה. היינו שמחים למען הבן שלנו והתכוננו בשמחה לחתונה שלהם.
בחתונה כלתי סידרה את השיער שלה כך שהאוזניים שלה בלטו לעין. היא נראתה נהדר ולא שמתי לב למשהו חריג. אבל ברגע מסוים שמתי לב שיש לה שומה על האוזן הימנית בדיוק כמו שהייתה לבתי האבודה. נבהלתי מהגילוי ונחפזתי לבדוק את החשד שלי.
“יקרתי, אפשר לשאול משהו אישי? את במקרה מאומצת?” שאלתי בהתנצלות.
“לא, למה את שואלת?” היא חייכה וקמה לרקוד.
אבל אמא שלה, שישבה לידה, שמעה את השיחה שלנו והרכינה קלות ראש כאות אישור. לא היה כבר טעם להסתיר. הם סיפרו לנו שאמצו אותה כשהייתה תינוקת.
מתברר שיום אחד, במהלך טיול, הם ראו ילדה יושבת בצד הדרך, בוכה בשקט. מייד ידעו שליבם לא יעמוד בכך, ואימצו אותה ללא היסוס. חיכו לילד במשך חמש עשרה שנה, אך לשווא. כאבם היה רב, ולכן החליטו לקחת אותה ולהשתיק את הכאב בתוך הלב.
באותה שנה בדיוק, איבדתי את בתי. היינו בדרך לשוק, וברגע של חוסר תשומת לב במרכז תל אביב הגדולה והעמוסה היא פשוט נעלמה לי בתוך ההמון. חיפשתי אותה ימים ולילות, ובסופו של דבר נאלצתי להשלים עם כך שלא אראה אותה שוב.
ועכשיו, הבן שלי התחתן איתה. עם בתי שלי, שהתפללתי אליה כל השנים. תאר לך! מתוך מיליוני האנשים במדינה, הוא בחר דווקא בה.
הכול נראה מבלבל ומפחיד. הורי הכלה היו מלאי דאגה וחרטה, חששו שהזוג לא יוכל לבנות חיים מאושרים, אך הרגעתי אותם. אחרי שאיבדתי את בתי, רציתי להרגיע קצת את הנפש שלי ולתקן במשהו את העולם. הלכתי לבית ילדים, ובחרתי בי ילד קטן שאימצתי. למען האמת, הילד הוא זה שבחר בי מתוך כולם. כך שיפרנו במעט את חיינו.
כך, בערב אחד יצאו לאור שני סודות גדולים של שתי נשים שאהבו את ילדיהן עד אין קץ.
כשכל האורחים שמעו את הסיפור, לא הפסיקו לדבר על כך. הרי התרחש פה נס ממשי!
מה דעתך, זה היה מקרה, או שזהו הגורל?
בשנים הראשונות של הנישואים שלנו חיינו יחד רגיל, הוא
הלילה היה מלא ערפילים ופרפרי לילה כבדו באוויר, כשברק
האור שהבזיק מהשמיים הצית את האסם, שם שהו ארבעה עשר
האש פרצה במהירות והבריכה את הרפת בה הוחזקו ארבעה עשר
תקשיבי, אני חייבת לספר לך, זה באמת מצחיק ובעיקר מתיש.