איספה את הדברים ויצאה עם שלומו, חזרה בקול רועד של אשתו.
לא מפתיע אותי מה שאתה עושה, ויט. הכל כבר ברור. אספי את השקלים שלך ותפשי את כל הכיוונים אל המאהבת, אל האישה.
למה “תפשי”? ומה לגבי קוסטה?
נזכרת בקוסטה? וואו, איפה היה החשבון? אם היה לך זמן לעבוד או לעזור לי עם הילד, לא היה צריך עכשיו להיזכר בו.
הדלת של הבית ההורי נפתחה על ידי אחיו של להורה.
היי, לאריקה, למה את נראית ככה עצובה?
סרגיי חזר לחופשה לפני יומיים, וכבר מהשיחורים שנשמעו מהדירה חזרו לצחוק של ילדים הרוקדים במרחב.
ללה, שלום! קראה בתו של סרגיי, אוקסנה, רצה למרתף כדי לראות מי הגיע.
הזעקות המשיכו.
היי, אוקסנייתי, מי שם צועק?
אה, זה פאוליק ומישק מחלקים צעצועים. כמו ילדות, נאנחה הילדה בת חמש וידיה חיבקו לחזה. הבאת משהו טעים?
כן, אבל סבתא תעביר לך את זה. קודם מרק, אחר כך ממתקים, זוכרת את החוק?
זוכרת, לא שוכחת איתכם, אוונתה אוקסנה והחלה לחזור לחדר.
הקולות נרגעו, משמע השניים האחים התאימו את המשחקים בלי לדחוף זה את זה.
מה קרה אצלך? שאל סרגיי, שנשב בשקט וצפה בתקשורת.
בכלל לא יודעת, נאנחה לה, הניחה את התיק על השולחן והחלה להסיר נעליים. אני מרגישה ויטי בוגד בי. הוא אומר שיש לי פרנויה ושאני צריכה טיפול. אבל…
בואי למטבח, תספרי מה קורה שם.
לה קיבלה ראש ונרדפה לחדר הקטן. סרגיי מיד הרתיע את הקומקום, והאחות הצעירה שלה ישבה לשולחן והחלה לפרט.
הסיפור לא היה מורכב במיוחד. היא נישאה לויאק לפני חמש שנים. לפני כן הוא נישא ולא הצליח להביא ילדים, ולכן נפרד מוולנטינה, כאילו “נשארו חברים”.
החברות הזאת רק גרמה לה להרגיש קשורה יותר ויותר.
הוא מדבר איתה לפני השינה כל ערב, מבין? אני שוכבת לידו, הילד ישן בחדר השני, והוא יושב וצ’וטט איתה.
כל כמה זמן הוא מתרחק, היא רצה לברוח, לברך אותו, והיום הוא נשאר בעבודה עד מאוחר. היא מתלוננת שאין לה ידיים נוספות לעזור עם הילד, והוא מביט ברצפה ומדבר על דוחותיו.
איך זה “בבית” כשאתה גם עובד מרחוק?
תסבירי לו שהעבודה מרחוק היא כאילו אתה שוהה בבית, מקבל שכר בלי לזוז.
היא נאנחה, כי אף אחד לא ראה כמה היא עובדת שמונה שעות בבוקר, בלי לנסוע.
ניסית לבדוק אותו? אולי תיכנסי לטלפון שלו ותראי עם מי הוא משוחח, אם עם האקס או עם מישהי אחרת.
מה! רעדה לה בקול. זה כבר לא אנושי!
ואם אני רק מדמיינת, את מבינה איך זה ייראה?
נכון, איך נראה צ׳אט עם האקס כשבין שניכם אין שום מה? קולה של יוליה נחת על הגב.
אשתו של סרגיי, ככל הנראה, שמעה את רוב הדברים של לה, והציגה לנגד עיניה טלפון פתוח עם שיחה.
מה זה?
זה שיחה עם אביו של אוקסנה, וולודימיר. קראי, קראי.
אין כאן מה לקרוא, שלוש שיחות בחודש, כל מה שהיא שואלת מתי היא תאסוף את הילדה, מה תקנה לה ומתי תחזיר אותה הביתה.
לא נכון, יש גם ברכה ליום האם ותודה ליום הולדת שלו, טענה יוליה. אנחנו גם נפרדנו באדיבות, ויש לנו בת משותפת, והוא משתתף בתרבותה, לא רק משלם מזונות.
אם הייתי משוחחת איתו לפני השינה, כנראה שהייתי מקבלת כבר פטור גירושין.
היא ניסתה לדמיין איך היא תראה אם תעקוב אחרי בעלה.
ומה אם זה לא קיים? איך אני אראה?
אולי זה יחריב את נישואינו, ואני אהיה האשמה של הפרנויה שלי…
אוי, היא מתחילה שוב, נשף סרגיי, משטף כפפה על פניו.
יש לי רעיון, חשבה יוליה מספר שניות.
איזה?
בעלך מתלונן על עבודה, את תיגשי למנהל שלו, תבקשי לדעת כמה זמן זה יימשך.
הדבר יראה כאילו את מתעניינת ברגוש שלו, תבקשי לו לשחרר אותך לפני השעה, תבקשי שיזכור אותך. אם אין לו עבודה, תראה תרחיש אחר.
הצעה נראתה לה מועילה, ולכן היא החליטה לנצל אותה. היא הכירה את המנהל של ויטי ויסלוד מפיק.
היא ניגשה אליו בקלות, הוא שאל אותה איך היא, והיא השיבה בביטול:
מה קורה, ויסלוד מיכאלוביץ’? בעלך עובד עד מאוחר, ואין לי זמן לשום דבר, רק לקטון קוסטה בפארק.
מי משאיר אותו עד מאוחר? שאל ויסלוד בהתפעלות. ויטק קיבל חופשה מוקדמת כדי לעזור לי, ללכת לאיסוף הילד מהגן, ולבקר ברופא.
היא קראה לבעלה ושאלתה בקול רגיל:
כמה שעה תגיע הביתה היום?
אולי תפסיקי מוקדם ותיקחי את קוסטה לפארק, בזמן שאנקח את הבית?
לי אין זמן לפארק, יש פרויקט חשוב, סבה משקיע אותי עד שתהיה זקנה.
הוא ניסה להסביר שהיא האישה והילד, אבל המון דברים אינם שלו.
הוא אפילו מאיים לפטר אותך אם תמשיך לדרוש יחס מיוחד, קרא סבה.
מצאתי אותך לפטר? הקול שלו נשמע כקפיצת קפית. לא אכפת לי מהבעיות שלך, את תראי מחר…
תראי מה אפעול הבטיחה לה לה.
הטלפון נחתך. ויטק לא חזר הביתה בלילה, רק בבוקר הבא.
תביני, יש לי עניין
איני מודאגת מהעסקים שלך, ויט. הכל ברור. אספי את השקלים ונסעי לאן שבא לך למעברה, לאשיקה, לכל מקום.
למה “תנסעי”? מה קוסטה?
נזכרת קוסטה? אז זה! למה לא חשבת עליו קודם? כשאת רצה לעזור לי עם הילד, במקום לעבד, היית חושבת עליו.
אבל…
אספתי את הדברים ונסעתי עם שלווה, סיימה להלה.
אחרי הצהריים קראה לה חמותה, לא כדי לאחד את בעלה עם האישה השנייה, אלא לשמח אותה בחדשות על הריונם של הראשונה ולנטינה, שהייתה קודמתו של ויטק “נפרדו כחברים”, ובאופן מפתיע נולדה לה הריון שהרוס את נישואם.
ואת יודעת מה? שמחתי שהדבר קרה. ולי תמיד נחתה לנטלי, ובך ובבנו הלא מפולח… סיימה לשווא, ונתקעה הקו.
מתוך כל זה, היא הפכה לאדישה לכל, לבעל, לאשתו לשעבר, ולכל מה שמתרחש סביבם. רק היא וילדיה נחשבו, וכל השאר הפך לדפים שצריך להפוך ולשכוח כאילו לא היו.
אבל הדפים סרקו מחדש שלושה שנים מאוחר יותר, כשקוסטה כבר נכנס לבית הספר…
