אני שמחה שהחלטתי לא להביא ילדים. היום אני בת 70 ואין לי שום חרטה על כך

את יודעת, אני שמחה ממש שבחרתי לא להביא ילדים. עכשיו אני בת שבעים, ואין לי שום חרטה.
אז תראי, קבעתי תור אצל רופאת עור, וישבתי במסדרון לחכות. לידי ישבה אישה, התחלנו לדבר, והיא התגלתה כשיחה הכי נעימה שיש. הכי מדהים אחרי הדיבור הזה, פתאום ראיתי הרבה דברים אחרת.
קודם כל, אי אפשר היה להתעלם מאיך שהיא נראית פשוט מוקפדת, לבושה בסטייל, מסודרת כל כך. חשבתי שהיא אולי בת חמישים, לא יותר. ואז, תוך כדי שיחה, היא אמרה שהיא כבר עברה את השבעים. בחיים לא הייתי מנחשת. היא נראית פגז, שונה בקטע חיובי מכל הנשים בגיל שלה.
עם הזמן היא סיפרה לי שהיא התחתנה פעמיים. היום היא גרה לבד. את הבעל הראשון היא עזבה כשהייתה עדיין די צעירה, כי לא רצתה להביא ילדים לעולם.
לבעלה הראשון היה ברור מההתחלה שלא מתאים לה ילדים, אבל אחרי גיל שלושים הוא התחיל לזרוק רמזים על משפחה אמיתית. היא לא הצליחה פתאום להרגיש איזשהו דחף לאמהות, ופשוט נשארה נאמנה לעצמה.
היה לה קל יותר להתגרש מללכת נגד הרצון שלה ולהיכנס להריון. הם דיברו בפתיחות, והחליטו כל אחד לצעוד בדרך שלו.
אחר כך היא נישאה לגרוש, שלו כבר היה ילד. גם הוא לא רצה עוד ילדים, ודווקא שמח שהיא מרגישה בדיוק כמוהו. האמת? היה להם לא רע יחד, כי אף פעם לא עלתה השיחה על ילדים. לצערה, הם לא היו הרבה זמן ביחד בעלה נהרג בתאונה פתאומית.
היא סיפרה בכנות שלבד לה ממש לא מפריע. להפך, היא מרגישה חופשיה ומאושרת מזה שאין לה צורך להתחשב באף אחד. היא פנסיונרית שמאמינה בלב שלם שלא תתחרט על ההחלטה שלה.
החברות שלה, שחלמו פעם שהילדים יתמכו בהן כשתהיה להן זקנה, היום רק נאנחות בצער. הילדים גדלים, הולכים לדרכם, ולמבוגרים לא ממש נשאר מקום בלב שלהם. בגלל זה היא אף פעם לא חשבה להביא ילדים ולא התחרטה לרגע. היום היא פשוט חיה את החיים במלואם, נהנית מכל יום, והעובדה שאין לה ילדים דווקא עושה לה טוב, לא מעיקה עליה בכלל.
מה, לחשוש מלהישאר לבד עם כוס מים? היא צחקה. אני לא אשאר רעבה או נטושה. בזמן שהחברות שלי בזבזו כסף על ילדים, אני חסכתי. עכשיו, עם מה שיש לי, אני יכולה להרשות לעצמי טיפול וסיוע מתי שארצה!
אז מה את חושבת על זה? מתחברת לאופן כזה של חיים?