גבר רגיל לעולם לא יתחבר עם אישה רזה, אתה יודע למה?
כבר מעל חמישים שנה מנסים להכתיב לנו סטנדרטים מחמירים של יופי ומשיכה למראה דקיק, ובשנים האחרונות הדרישה להיות רזה נהפכה כמעט לחובה, כאילו אנחנו מכונות ולא בני אדם. זה לא משנה אם אתה אוהב את זה או לא, אתה חייב להתאים את עצמך לתכתיבים של החברה, כאילו היית פודל ולא בנאדם. אחרת, לא תקבל קידום בעבודה או שלעולם לא תמצא בן זוג הגון.
נשים בודקות את המשקל שלהן כאילו זה תכשיט יקר מהחנות, נבהלות מכל גרם עודף. נשים רגילות ויפות, עם קימורים נשיים, נעלמות מהשערים של המגזינים. אבל אני והחברות שלי מתנגדות לזה.
אנשים שונים זה מזה יש אנשים עם אפים גדולים וקטנים, פנים שטוחות ואקספרסיביות, שיער בלונדיני ושיער שחור והכל נהדר. אבל להעדיף אישה רק בגלל שהיא הורידה 40 קילו? זו כבר בעיה במחשבה. גבר נורמלי לא יימשך לכזאת רזון חולני.
ברור, לא מדובר על קיצוניות של השמנה מוגזמת אלה שמלחיים שלהם מגיעות לכתפיים. אבל מלאות דווקא בעיני זה יתרון. המלאות יודעות לבשל מעולה.
אצלן תמיד תמצא איזה קוסקוס או מרק חם במקרר, אתה לא תישאר רעב ולא תרגיש לבד. הן יודעות ליהנות מהאוכל ומזמינות את הקרובים להנאה הזו.
אם האישה שלך היא עוגיה שמנמנה היא לא תכריח אותך לעשות דיאטות כל היום, ולא תהפוך לסלקטורית חמוצה שמפנטזת על גבר בצורת מצה. היא לא תגיש לך קוואקר רותח בלי בשר תודה, קיבלנו מספיק בצבא.
אתה תמיד יכול לנשנש פיצה בערב מול סרט טוב, או להתרענן בגלידה אחרי יום קשה. והכי חשוב היא לא מתנשאת, לא חושבת שמגיעה לה הכל, אלא מעריכה את זה שאתה פשוט שם, איתה. מצד שני, הרזות יותר מדי עסוקות בעצמן ובעיותיהן. לכן בחרתי באישה מלאה ואני מאושר.
בסופו של דבר, העיקר הוא לא לשפוט לפי מראה או מספר על המשקל, אלא לחפש חום, שמחת חיים וחיבוק אמיתי. כי מה שחשוב באמת, זה הלב, ולא כמה קלוריות נכנסו היום לצלחת.
