היי, תקשיב אני ואני אשתי, שנינו בני ארבעים וארבע עכשיו. לפני חודש וחצי נולדה לנו בת חדשה, סוף סוף אחרי חמשה בנים! אתה יודע, כל השנים חיכינו לנס הזה, ובסוף היא הגיעה.
הסיפור שלנו התחיל די מוקדם כבר בתיכון היינו יחד, אני והיא. ממש צעירים, והיא ילדה את הבן הראשון שלנו שהייתה בת שש עשרה. זה היה טירוף, אבל זה לא הרחיק בינינו, בכלל לא, להפך זה חיזק אותנו, ותוך זמן קצר התחתנו.
ההורים שלי תמיד תמכו בנו. כשהיינו בני עשרים וגילינו שאשתי בהריון שוב, כולם היו בעננים, באמת התרגשו. פעם אמא שלי אמרה לי שהיא הייתה רוצה לפחות שני ילדים, אבל זה לא יצא, אז היא מאוד נהנית מהנכדים שלה.
להיות אבא זה לא פשוט, וידוע שיש רגעים מפחידים, כשלילדים יש חום או כשקורים דברים לא צפויים, ויש גם הרבה רגעים משעשעים או עצובים בעיקר אחרי כל מיני מריבות בבית, אתה בטח מכיר… אבל זה אף פעם לא פוגע באהבה שלי למשפחה ולילדים. לפי דעתי, אם יש לנו הזדמנות להביא ילדים לעולם, צריך לעשות את זה. אני ואשתי מרגישים ממש מאושרים איתם, ובאמת אין לנו כוונה לעצור רוצים עוד ילדים.
מה דעתך, זה לגיטימי לחשוב ככה? אני מרגיש שבחברה שלנו זאת ברכה, ולא משנה כמה קשים לפעמים המשפחה והילדים זה הכי חשוב שיש, ותכל’ס, זה כל העולם שלנו.
