אני לא מבינה למה התחתנתי איתו התחתנו לא מזמן. הייתי בטוחה שבעלי אוהב אותי עד אין קץ, ולא היה לי ספק בכך – עד שקרה משהו לא צפוי. וזה אפילו לא בגידה – זה משהו הרבה יותר עמוק, אפשר לומר מוזר. אני חושבת שזה קרה כי הייתי מגלה אליו יותר מדי אכפתיות, מעריצה אותו, אוהבת אותו וסולחת לו על הכול. ברור שבמהרה התרגל לסגנון הזה, הפך יותר בטוח בעצמו, והערך העצמי שלו התעצם. כנראה דמיין שבלחיצת אצבע כל אחת תתרפס לרגליו, למרות שבמעגלים אחרים לא במיוחד מתעניינים בו… מישהי אחרת לא הייתה סובלת את טעויותיו ומאמינה בו בעיוורון. קצת לפני החתונה רצה להיות לבד, לצאת לחופשה ולהתכונן לחיים בזוגיות. אי אפשר היה לשנות זאת, אז קיבלתי זאת ופשוט נתתי לו לצאת לטיול. כפי שסיפר לי אחר כך, החליט להתרחק מהציוויליזציה ולהיות במקום שאין טלפון ואין אינטרנט. נסע לבד להרים כדי להתפעל מהטבע. אני נשארתי בבית, מתגעגעת כל רגע. בכל דקה חיכיתי שיחזור וגעגועי אליו גברו. שבוע לאחר מכן חזר – זה היה היום המאושר בחיי. קיבלתי אותו בחום ואהבה, בישלתי לו את המאכלים הכי טעימים. אבל למחרת התחילו להתרחש דברים מוזרים – הוא החל פתאום לרוץ שוב ושוב לפרוזדור או לחדר השני. אחר כך התחיל לצאת מהבית מספר פעמים ביום בתירוצים שונים. יום אחד כשיצאתי לקניות, גיליתי מכתב בדואר. הוא נראה כמו מכתב רגיל, היה ממוען אליי ממנו ונשלח כשהיה נעדר. אבל מה שכתוב בו זיעזע אותי עמוקות. הוא כתב: “שלום. אני לא רוצה להוליך אותך שולל יותר. את פשוט לא האדם הנכון בשבילי. אני לא רוצה לבלות איתך את שארית חיי. לא יהיה שום חתונה. תסלחי לי, אל תחפשי אותי, ואל תתקשרי אליי. אני לא אשוב אלייך.” מכתב קצר, ישיר ואכזרי… רק עכשיו הבנתי שבמשך כל התקופה הוא רץ לבדוק את תיבת הדואר. בשקט השמדתי את המכתב, לא אמרתי לו דבר, ולא נתתי לו להבין שמשהו קרה. אבל איך אפשר לחיות עם אדם שלא רוצה להיות איתי? למה בכלל התחתן והעמיד פנים שהכול בסדר?

Life Lessons

אני לא מצליחה להבין למה הפכתי להיות אשתו

לפני זמן קצר התחתנו. הייתי בטוחה שבעלי אוהב אותי בטירוף. ולא היו לי שום חששות עד שאירע משהו מוזרמשהו הרבה יותר עמוק מבגידה, משהו שהצליח לערער אותי.

אני חושבת שזה קרה כי מדי היה לי חשוב. הערצתי אותו יותר מדי, אהבתי אותו ללא גבולות וסלחתי לו על הכול. הוא התרגל ליחס הזה, הפך בטוח בעצמו יותר והערך העצמי שלו רק הלך וגבר. אולי הוא חושב שכל אחת תרוץ אחריו עם רמז הכי קטן מִצִדו. האמת, רוב האנשים סביבנו כלל לא מתלהבים ממנו. כל אחת אחרת לא הייתה סולחת על טעויותיו, ולא סומכת עליו בעיניים עצומות כמוני.

קצת לפני החתונה הוא אמר שהוא צריך להיות לבד, לצאת לנופש ולחשוב לקראת חיי הנישואים. לא ממש יכלתי להתנגד, אז קיבלתי את זה בשתיקה ונתתי לו לנסוע לטיול.

לפי מה שסיפר לי אחר־כך, הוא פשוט רצה לברוח מהעולם המודרני, מהמכשירים ומהטלפוןנסע לבדו לגליל בשביל להתחבר לטבע. נשארתי בבית, מתגעגעת כל רגע בלב מכל הלב, ממתינה לו שיחזור.

הוא חזר אחרי שבוע. באותו יום הרגשתי אושר עילאיהכנתי לו את האוכל הכי טעים שיכולתי, קיבלתי אותו באהבה ובחום.

אבל למחרת התנהגותו התחילה להשתנות. הוא פתאום היה קופץ כל הזמן למבוא או לחדר אחר, מסתובב בבית בתירוצים שונים, ויוצא מהבית הרבה יותר מבדרך כלל. יום אחד, כשיצאתי לסופר בדרך שדרות רothschild מצאתי מכתב בתיבת הדוארנראה כמו מכתב רגיל, אך הוא היה ממוען אלי ממנו ונשלח בזמן שהוא היה בגליל. אבל התוכן שלו זעזע אותי עד עומק הנפש.

הוא כתב:
“שָׁלוֹם. אני לא רוצה להמשיך לשקר לך. את לא האישה המתאימה לי. אני לא רוצה לבלות איתך את שארית חיי. לא יהיה חתונה. תסלחי לי, אל תחפשי אותי ואל תתקשרי אלי. אני לא חוזר אלייך”.

כל־כך קצר, ברור וכואב

רק עכשיו הבנתי שבכל הפעמים הוא רק הלך לבדוק את התיבה, בחשאי. בשקט קרעתי את המכתב, בלי לומר לו מילה, לא נתתי לו להרגיש שמשהו קרה. אבל איך אפשר להמשיך לחיות עם מישהו שלא רוצה להיות איתי? למה הוא בכלל התחתן, למה הוא העמיד פנים שהכול בסדר?

Rate article
Add a comment

10 − three =