מרדכי סיים עכשיו את הלימודים באוניברסיטת תל אביב, והוא מרגיש שהגיע הזמן להתחתן עם אהבת נעוריו מהתיכון, יעל! יעל הייתה נעימה ומבריקה, ובאותו זמן כתבה את עבודת המאסטר שלה. השניים החליטו יחד, שיתחתנו מיד כשתסיים להגיש את העבודה.
מרדכי החליט לשתף את אמו בחדשות, אבל לא צפוי להפתיע אותה לטובה. אמו אמרה לו בפירוש או שהוא מתחתן עם עדי השכנה, או שלא יתחתן בכלל. היא שאלה אותו מה יותר חשוב לו קריירה או אהבה? לאמא היו חלומות לראות את בנה מצליח ומוערך.
עדי באה ממשפחה יהודית מבוססת בצפון תל אביב, והיא גם הייתה מאוהבת במרדכי כבר שנים. אבל ליבו של מרדכי היה שייך ליעל, שבאה ממשפחה צנועה ומוחלשת מדרום העיר. שמו של אבי יעל נקשר בעבר לשערוריות, והשכנים דיברו.
“אין לי צורך בעוד כלה, תעשה מה שאתה רוצה!” אמרה אמו ברוגז.
מרדכי ניסה שוב ושוב לרכך את ליבה, אך היא נשארה בעמדתה, ולבסוף אף הצהירה שאם יתחתן עם יעל תקלל אותו. מרדכי נבהל. לאחר כחצי שנה שבהם עוד נפגש בסתר עם יעל, היחסים ביניהם דעכו.
בסופו של דבר, נישא לעדי. עדי אהבה אותו מאוד, אך השניים הסכימו לוותר על חתונה גדולה ומפוארת מרדכי לא רצה שיעל תראה תמונות מהאירוע ברשתות החברתיות. עדי הכניסה אותו אל הבית הרחב של הוריה ברמת אביב, ומשפחתה עזרה לו להתקדם בעבודה. למרות כל אלה מרדכי לא הרגיש אושר.
הוא לא רצה להביא ילדים לעולם. עדי, כשראתה שאין לה סיכוי לשנות את דעתו, החליטה בעצמה להגיש תביעת גירושים. אז, מרדכי כבר היה בן ארבעים, עדי הייתה בת שלושים ושמונה. אחרי הגירושים, עדי נישאה בשנית, ילדה בן וחייתה באושר.
מרדכי ניסה למצוא שוב את יעל, אך ללא הצלחה כאילו נעלמה מהעולם. אחרי כמה חיפושים, גילה מאחת המכרות שיעל התחתנה במהרה עם גבר הראשון שפגשה, שהתגלה כאיש קשה ועוין. הוא נהג באלימות קשה כלפיה, עד שגרם למותה.
מאז, מרדכי חי בדירת הוריו הישנה בשכונת פלורנטין, שוקע באלכוהול, מתבונן שוב ושוב בתמונה היחידה של יעל ולא מצליח לסלוח לאמו עד היום.
