לפני לא הרבה זמן הכרתי בחורה, שבמבט ראשון הייתה פשוט מהממת. היינו הולכים יחד לטיולים, עושים נסיעות ברכב מחוץ לתל אביב, שותים קפה באיזו קפה נידחת ויוצאים לסרטים. אבל לי זה לא הספיק. רציתי לראות את חברה שלי כל הזמן, לא רק בדייטים. אז, בלי יותר מדי חשיבה ומהססים, הצעתי לה נישואין. למה לדחות? אנחנו מאוהבים, נהנים יחד, אז יאללה התחתנו ועברנו לגור ביחד כדי להכיר אחד את השנייה אפילו טוב יותר.
אבל אמא שלי ממש לא התלהבה מאביגיל. היא אמרה לה את זה ישר בפנים. אביגיל כמובן סירבה לגור איתי ועם אמא שלי. אני דווקא רציתי שנגור כולנו יחד, בדירה שלנו ברמת גן: חדר אחד בשבילנו וחדר אחד לאמא שלי. אבל אביגיל בכלל לא רצתה לשמוע על זה. היא התעקשה שנעבור לגור איתה במעונות. אז אחרי החתונה, מצאתי את עצמי חי איתה במעונות כמו סטודנט בשנה א’, בדיוק מה שהיא רצתה.
מעולם לא דמיינתי שאמצא את עצמי חי במעונות ובתנאים כאלה. קודם כל מקלחות ושירותים משותפים. רק המחשבה הייתה עושה לי חור בלב. בהתחלה לא העזתי אפילו להיכנס לשם, פשוט לא הצלחתי. והג’וקים? מסתובבים חופשי כאילו זו המדינה שלהם. איך אפשר לחיות ככה? אביגיל פשוט לא שמה על זה. אמרה שאף אחד עוד לא נטרף על ידי ג’וק, ושאני מגזים יותר מדי. אי אפשר להיפטר מהם, הלכלוך בכל פינה. בשכנים בחדר לידינו, גרים גבר ואישה שרבים בלי הפסקה.
מהצד השני גרה משפחה עם ילדה קטנה שבוכה וצורחת סביב השעון. היא לא נותנת לישון לא רק להורים שלה גם אנחנו נהיינו זומבים. ולא מזמן הסתכסכתי עם אחד השכנים. הוא שתה כל הלילה, התחיל מריבה, ונאלצתי להרגיע אותו. מאז הוא מנסה לעשות לי חיים קשים ולמשוך אותי לכל מיני מריבות. אני רק רוצה לברוח משם. כבר הצעתי לאביגיל שנשכור דירה אמיתית.
אבל לה זה לא מתאים. היא רגילה למעונות וטוענת שהיא מאושרת. אם הייתה לנו דירה משל עצמנו, הייתי מבסוט. אבל לשלם שכר דירה בתל אביב? צריכים לשים לשם את כל המשכורת שלי וזה עוד רק בשביל דירת שני חדרים. אמא שלי כבר הציעה שנחזור כולנו לגור יחד, והבטיחה שלא תתערב בכלל בזוגיות שלנו. אבל אביגיל לא מוכנה לשמוע על זה אפילו חצי מילה.
לאחרונה היא התחילה לדבר על ילדים. היא בטוחה שתינוק יחזק את המשפחה שלנו. כמובן שאני רוצה ילד, חולם להיות אבא. אבל כשאני חושב על התנאים מריבות של שכנים, צרחות כל החשק עובר לי. לפעמים עובר לי בראש רעיון על גירושין, לא כי אני לא אוהב אותה, אלא כי פשוט לא יכולתי לעמוד בתנאים האלה.
אני רק רוצה שילדי יגדל בתנאים ראויים. לא יודע כמה עוד אפשר להחזיק מעמד. כבר השיער שלי מתחיל להלבין לפני הזמן. אביגיל בכלל לא מוכנה להתפשר.
