אמרתי לחברי, שלמה, שאנחנו שוכרים דירה, כשבפועל היא שלי.
גדלתי במשפחה של אם וסבתא בלבד. לא היה לי חינוך גברי אבא חתר אלינו כשהייתי קטנה ולא חזר לעולם. החינוך של האישה נמסר לי על ידי האישה, והייתי חייבת להיות חזקה ועצמאית. זה מה שלמדתי מהן. אחרי שנים של לימודים ועבודה קשה, בגיל 27 קניתי לעצמי דירת קנייה במרכז תל אביב בכספי. ברגע שצעדתי לשלב הזה, נפתחה לי שאלה חדשה איך לנהל מערכות יחסים?
בכל הזדמנות פגשתי בחברים, וכששמעו שיש לי דירה משלי, הם מיד ראו אותי לא כאישה אלא כנכס, פתרון לבעיותיהם הפיננסיות. זה ריגש אותי, רציתי אהבה על אופיי, לא על מה שבבעלותי.
כאשר פגשתי את יובל והתחלנו לצאת יחד, הוא הגיע לביקור במשרדו של ההורים, וסיפרתי לו שאני שוכרת דירה. רציתי לראות איך יתייחס אליי אם אין לי שום נכס, ואם הוא יוכל לבנות איתי קשר בלי עניינים חומריים. יובל השיב: זה לא בעיה שלא יש לי מקום משלי, אני אפעול, אשמור ואקנה לנו בית שבו נוכל לחיות יחד. המילה שלו רטטה בליבי, והייתי נרגשת. במשך שנתיים שחיינו יחד, יובל חיסך במרץ, חותך הוצאות, והכין תקציב לקניית דירה.
עכשיו אנחנו עומדים לפני החתונה. אחרי הטקס, יובל מתכנן מיד לרכוש לנו בית בירושלים, ואני מרגישה שהלב מתוח. במשך כל התקופה חִיבַרְתִּי על החשבון ולקחתי כסף מהשכר שלו לשלם שכירות. האם עליי לחשוף זאת לפני שנכנס למזוג?
הסבתא והאם אומרים שאין צורך להתוודות. יהיה לך לבטוח, הבית שלך זה הבסיס, והגבר צריך לדאוג לביתה של האישה. אבל איך מתחילים חיים משותפים על שקר? הלב שלי מתפוצץ מהמתח, והדמעות מתקרבות, כי הרגשתי שהקשר שלנו עומד על קו דק של אמון.
