מעולם לא הייתי אדיש כלפי אחרים. לפני כמה שנים עברתי ממושב קטן לתל אביב. עד היום אני לא מבין איך אפשר לעבור ליד מישהו שזקוק לעזרה, או לזרוק אישה וילד מהבית כי אין לה מאיפה לשלם שכר דירה. כמובן, יש יוצאים מן הכלל. זה היה בשנת 2007. חזרתי מהעבודה, ובדרך עצרתי במרכול. בכניסה עמדה אישה עם ילד קטן. הם משכו את תשומת ליבי מיד. האמא נראתה עייפה ומרירה.
“מה אתה רוצה?”, צעקה על בנה.
“אני רעב, אמא”, ענה בשקט הילד.
הורים עם ילדים עברו לידם עם עגלות מלאות קניות. לפי הבגדים של הילד היה ברור שהוא רעב מאוד. לאמא כנראה נמאס והיא דחפה אותו קלות. אחר כך צעקה עליו שהרס לה את החיים. אחרי המילים האלה, היא הסתובבה וברחה לכיוון לא ידוע, והשאירה את הילד מאחור. המעשה שלה מאוד הפתיע אותי. הילד, כשראה שאמו פשוט עזבה אותו, התיישב והתחיל לבכות. לא בבכי היסטרי, אלא בבכי שקט של ילד נטוש.
היה לי קשה לראות את זה, אבל קיוויתי שהיא עוד תחזור. עברה חצי שעה, לא הגיע איש, והאמא לא חזרה. לא יכולתי יותר לעמוד מהצד, אז החלטתי לגשת ולנחם את הילד. היה לי מוזר להתקרב לילד זר, כי אנשים עלולים לחשוד אבל האמת היא שאיש לא שם לב. בהתחלה הילד פחד ממני. הזעקתי את המאבטח כדי שינסה לאתר את האם, וכשהוא בא הילד התחיל לדבר איתי. גילה לי ששמו גיא והוא בן חמש. בזמן שבררנו מה לעשות, נכנסתי לקנות לו משהו לאכול. בהתחלה סירב, אבל אחר כך אכל בתיאבון רב.
מאוחר יותר התברר שהוא לא אכל כל היום. האמא נעלמה בלי עקבות. לא נשארה לי ברירה, מסרתי אותו לשירותי הרווחה שיחפשו את הוריו. הרגשתי שזו לא סוף הדרך שלי עם הילד הזה. למזלי, היו לי חברים בעובדה סוציאלית, כך שיכולתי לעקוב אחר מצבו. התברר שהאמא גידלה אותו לבד אביו עזב אותה. לפני הלידה עוד עבדה, אבל אחריה חזרה כל הזמן שילד הזה “הרס לה את החיים”. היא אמרה לו את זה שוב ושוב. לבסוף, כשהתברר שלא תחזור, היא פשוט החליטה להיפטר ממנו. “זה בסדר, ייקחו אותו לבית ילדים”.
גיא התחנן בפניה שתחזור לקחת אותו. היא השאירה מכתב וויתור ונעלמה. הוא לקח את זה מאוד קשה.
שנתיים אחרי, הצלחתי לאמץ את גיא. עוד לפני כן, הייתי צריך לעבור ים טפסים ובירוקרטיה, ובינתיים גיא היה בפנימייה. הייתי מבקר אותו קבוע ומביא לו מתנות. כמה מחברי שאלו למה אני בכלל רוצה לאמץ ילד של מישהו אחר.
השנים עברו. בקושי שמתי לב כמה גיא גדל. ואני יכול לומר לכם שמעולם לא התחרטתי, אפילו לרגע, שאימצתי אותו אז.
