ההורים שלי גרו יחד תקופה קצרה בלבד. כשהייתי בת ארבע, אבא שלי עזב את הבית ולא חזר לעולם. תאונה… הוא השאיר אחריו כמה תמונות ילדות משותפות שלנו וסכום כסף מכובד בבנק על שמי, שהלך וגדל עם השנים.
כמה שנים אחר כך, אמא שלי נישאה מחדש ונולד לי אח. איכשהו יצא שאני הפכתי להיות המשרתת של אמא ושל אבא החורג שלי וגם האומנת של אחי הקטן.
כשצפיתי איך אמא מתייחסת אל אחי הצעיר, הלב שלי נשבר. ראיתי כמה היא אוהבת אותו מחבקת, מנשקת לפני השינה, מקריאה סיפורים, קונה לו צעצועים ובגדים.
גם אבא החורג אהב את הבן היחיד שלו. אותי אף אחד לא אהב… ובהמשך זה אפילו החמיר. הוא ואמא התחילו לריב, הוא החל לשתות, ומריבות לא הפסיקו. כמובן שאני זו שחטפתי הכי הרבה, כי לאף אחד לא באמת היה אכפת ממני. אחרי כמה שנים הם התגרשו.
אחר כך עברתי ללמוד בירושלים ועזבתי את הבית, השארתי שם את אמא ואחי, אלה שהמשיכו לגור בדירה שהייתה שייכת לאבא ז”ל. בקושי ביקרתי בבית, כי גם עבדתי חצי משרה כדי לממן את עצמי.
כשחזרתי הביתה לאחר תקופה ארוכה, גיליתי שבדירה גרים בחורים צעירים שלא הכרתי. אמא ישנה על ספה במטבח, והצעירים היו חברים של אחי. החלטתי לדבר על זה עם כולם. ואז היה רק גרוע יותר. בבוקר העירו אותי ודרשו שאלך איתם לבנק, למשוך את הקרן שאבא השאיר לי הכל בגלל שאחי הפסיד סכום גדול של כסף בקלפים.
הרגשתי שוב כמו אותה ילדה קטנה שמאלצים אותה לעשות מה שדורשים ממנה, בלי לשאול לרצונה.
אירוני, כי בדיוק הגעתי לבית כדי לחלוק איתם בשורה טובה גיליתי שאני בהריון, וחשבתי שאולי תהיה לנו הזדמנות לקשר משפחתי אחר… אבל המציאות החליטה אחרת. הודעתי להם שיארזו את החפצים, כי מעכשיו הם יעברו לגור אצל סבתא במושב. הדירה בבעלותי, ואין לי סיבה להמשיך לסבול שם זרים.
אמא ואחי צחקו לי בפנים, וזה רק חיזק אצלי את ההבנה שאני בדרך הנכונה. התקשרתי למשטרה, והשוטרים עזרו לאמא ולאחי לארוז ולעזוב. אחר כך אני ובעלי שינינו מנעולים, ואנחנו מתכננים למכור את הדירה ולקנות בית חדש בעיר אחרת למשפחה שלנו. גם החלפתי את נתוני החשבון הבנקאי, כי אמא כבר ניסתה להשיג את הכסף שנשאר.
אני בטוחה שאבא שלי היה תומך בי הוא רק רצה שבתו תזכה לחיים טובים. למדתי שחלק מהדרך לחיים שלווים ובריאים היא להקיף את עצמך באנשים שאוהבים אותך באמת, ולדעת להציב גבולות גם מול המשפחה. לפעמים צריך אומץ לבחור בעצמך, כי מגיע לך להיות מאושר.







