אמא שלי היום בת 73. מדובר באישה די מודרנית, למרות הגיל המופלג, ובכלל לא עושה רושם של קשישה שמתיישבת על הכורסה ומחכה לנכדים שיביאו לה שוקולד. להפךהיא די פעילה, אפילו אוהבת להתווכח עם השכנה על סוגיות פוליטיות. ארבעים שנה היא הייתה נשואה באושר לאבא שלנו. לא יכולנו לבקש הורים יותר טובים (חוץ מימי שישי, כשכולם רבים על מי עושה את החמין).
אבא ואמא ממש אהבו אחד את השנייה, וכשהייתה בת 63 והוא נפטר, העולם שלה התפורר. עשינו הכול כדי לעזורהצעתי לה לבוא לגור אצלי, אח שלי הציע לה חדר בביתו בנס ציונה. אבל היא התעקשה להישאר בדירה הוותיקה שלה בתל אביב. “יש לי פה חברות, קפה של בוקר במרפסת, זיכרונות עם אבאמי צריך שינוי?”, אמרה בחיוך שמחכה להסבר הגיוני.
עם השנים, האבל דעך והצלחנו סוף סוף לדבר על אבא בלי שנפול כולנו לבכי (אם כי עדיין, המילים “פלאפל עם חריף” תמיד מזכירות לה אותו). דווקא במפגשים המשפחתיים, היה נראה שהיא קצת מתחדשת. אפילו התחילה להעביר בדיחות בוואטסאפ, כמו כל סבתא מודרנית.
ואז, יום שישי, אני, אחי וכל הנכדים מגיעים לדירה, והנהאמא פותחת לנו את הדלת ומכריזה: “ואני רוצה שתתנהגו בנימוס, כי יש לי אורח גבר בבית! חבר שלי!” כולנו המומים, כאילו גילינו שבתוך הסיר יש קציצות טבעוניות. הרי כל השנים היא אמרה שאין שום סיכוי שתתחיל שוב עם גברים. “מה לי ולדאגה לבנאדם בגיל הזה? לבד זה הכי בריא.” ופתאום, יש פה סוג של רומן, וריח של חלה טרייה.
אז אנחנו יושבים סביב השולחן, מנסים להבין מה קורה. והנה נכנס לחדר בחור בשם עדי (ולא “אדוארד”, מה פתאום). גבר אופנתי בן 60+, שיער שחור מלא חיים, לא חסר לו דברחוץ ממעט צניעות. כשמסתכלים עליו, אפשר לחשוב שהוא יועץ השקעות, אבל בפועל הוא פנסיונר, די דברן, ומלא בבדיחות על שוק הכרמל. והכי מעצבןהוא לא מגלה כלום על עצמו, ואם שואלים שאלה עליו, הוא מיד עובר לדבר על “המחירים הגבוהים בסופר”. בקיצור, לא התחברנו.
וגם, תוך כדי הארוחה, הוא פונה לאחי ו… מבקש ממנו כסף! בן אדם עוד לא סיים את הטחינה, וכבר רוצה שתעביר לו כמה מאות שקלים בשקלים חדשים. הכול נהיה ברור לנו, אבל לא לאמא.
אמא, מרוב בכי ונוסטלגיה, משכנעת את אחי לתת לעדי הלוואה. יומיים אחר כך, אני מקבל הודעה. אחת בשם נועה מתקשרת ומספרת שהיא הבת של עדיושלא נדע צער, אבא שלה נוכל מקצועי. הוא מוצא אלמנות חביבות כמו אמא, ובונה להן סיפורים, חי על חשבונן ובורח כשהכסף נגמר. עדי כבר עבד על עשר נשים לפחות כך! התקשרנו מיד לאחיניסה לדבר עם אדון עדי, אבל המספר לא זמין, והכתובת שציין? דיירים אחרים גרים שם. וככה, אחי איבד כסף, ואמא נשארה עם לב שבוראבל לפחות ההבנה שגם בגיל 73 אפשר להימשך להרפתקאות לא הולכת לאיבוד.
