לאחרונה, אמא שלי התחילה לגור לבד. היא התגרשה מאבא שלי, ואחי גר איתה לתקופה מסוימת ואז עבר לגור עם בת זוגו. היא התלוננה לפניי שקשה לה להיות לבד בדירה גדולה מפחיד, בודד ואין עם מי לדבר. רחמתי עליה, אז הצעתי לה אולי לעבור לגור עם אחותה. גם היא גרה לבד. אבל אמא שלי ממש לא אהבה את הרעיון הזה. היא אמרה שבגיל כזה קשה להסתדר עם אופי של מישהו אחר.
מאז שאחי עזב, אמא התחילה לבקר אצלנו לעיתים קרובות. לפעמים בסופי שבוע, לפעמים באמצע השבוע כל פעם שהתאפשר לה. תמיד שמחנו לקבל אותה אצלו בבית, והרגשנו שהנוכחות שלה עושה לה טוב. אנחנו גם המבקרים אותה כל שניתן. כשאנחנו נוסעים לבקר את ההורים של אשתי או יוצאים לסופ”ש במושב, אנחנו לוקחים אותה אתנו. ניסינו להקל עליה את תחושת הבדידות.
הכול היה בסדר עד שנולד לנו בן. ואמא, בתירוץ שהיא רוצה לעזור לי עם הנכד, ביקשה להישאר איתנו. זה היה אחרי שחזרתי מבית החולים. היא נתנה לנו הרבה טיעונים טובים, חשבנו על כך והסכמנו. האמת שגילינו שזה באמת עוזר; היא טיפלה בתינוק ועזרה לי עם כל הסידורים בבית. אבל לא נערכנו לזה שהיא תישאר כמעט לתמיד. כבר חודשיים איתנו והיא אפילו לא מדברת על לעזוב. היא אפילו אומרת שעדיף להשכיר את הדירה שלה, אין טעם שהיא תעמוד ריקה…
אני ואשתי מאוד מעריכים את העזרה שלה. היא עושה דברים רבים בשבילנו. אבל אנחנו מתחילים להתעייף מהנוכחות הקבועה שלה. אנחנו מרגישים חוסר בפרטיות. היא גמלאית, ולא יוצאת כמעט מהבית, תמיד נמצאת, ומתחילה לעשות בבית מה שבא לה לסדר מחדש בבית, להזיז דברים במטבח, ולפעמים זה מרגיש קצת פולשני. קשה לנו להרגיש באמת בבית עם עוד מישהי בדירה הקטנה שלנו. ואנחנו גם לא יכולים להסתובב חופשי, זה מתסכל.
לאחרונה היא גם התחילה להגיד לנו איך נכון לנהל את חיי הבית, ולאן כדאי להוציא את הכסף שלנו. אפילו מתלוננת שלא מתייחסים אליי נכון, שבעלי צריך לעזור לי יותר. ניסיתי לשבת איתה ולדבר על כך בפתיחות, להסביר לה שחשוב לזוג צעיר לגור לבד. אבל מבחינתה, ממש טבעי ורגיל לגור עם אמא, והיא לא מבינה למה אנחנו מתעקשים. מבחינתה אי אפשר לגדל תינוק בלי עזרה מסבתא, שיש לה המון ניסיון.
אני באמת לא יודע איך להסביר לה בעדינות שהיא קצת מעיקה אבל לא כי אנחנו לא אוהבים אותה, אלא כי אנחנו צריכים גם את המרחב המשפחתי שלנו. כואב לי שככה היא נשארה לבד, בגילה, ואין לה עם מי לחלוק את היומיום אבל לא באשמתנו שהגירושין התרחשו. תמיד אפשר לפתוח דף חדש, להכיר חברים או אפילו למצוא בן זוג חדש.
אני לומד שצריך להציב גבולות גם מול ההורים, במיוחד כשיש משפחה משלך. גם אם זה כואב, זו הדרך היחידה לשמור על האיזון והשלום בבית.
