אמא יודעת יותר
אורית, החתן הזה של סופי פשוט לא מתחבר אליי, הכריזה אמא ברצינות אחרי שראתה את דוד, ארוסה של הילדה.
אז אורית, תקשיבי לעצה של אמך, או לפחות שאלי למה הוא לא חזרץ בעיניה (לפעמים מישהו פשוט לא אהוב, אבל לפעמים יש דברים שמבהילים והאהבה משקפת אותם). אם היה לשאול, ייתכן שהסיפור היה מסתיים אחרת.
אבל אורית רק הזילה באצבעותיה והחליטה לטעון את דעתה במילים שנראו לה צודקות.
את אף פעם לא מחבבת אף אחד. בגלל זה את נשארת לבד, ויכלת אפילו להתחתן איתי במארז.
הרבה את יודעת, חייכה ליאת.
מאיפה את מסיקה שאין לי מושג? רק כי אני צעירה יותר?
אינני עיוורת: ראיתי שמבקרים אותך, גברים שהיו נראים טובים. ואת דחת את כולם בלי לחשוב פעמיים.
בלי לחשוב? אמרה האם בפילוסופיה, ואז השקטה את הוויכוח. טוב, אורית, נוודיע על זה.
אמרתי לך מה דעתי, כי הבאת את דוד לפגוש איתי, והרי את החלטת אם להקשיב לי או להחליט בעצמך מי ראוי לך.
אמא, אל תזכיני לי שהזמן כבר עבר. אני בהריון מדוד. ואם זה קורה, הילד שלי לא יגדל בלי אבא.
חלק מהקנאה של נג’ה על האם נגרם בחוסר דמות אב בחייה. בבית הספר הייתה הילדה היחידה שאין לה אב, בלי שום תירוץ. לשתי נערות אחרים אביהם מת, אבל זה לא אותו דבר כמו שלא היה אב מלכתחילה.
במקרה של נג’ה, היה אב עד שהיא היתה בת שלוש, ואז ההורים התגרשו והאבא שכח את הילדה. הוא נותר בתור אבא-רוח, משלים רק קצבה במזומן. נג’ה הרגישה שהיעדרו הוא באשמת האם אפשר היה להביא בן חם, ולחיות בטוב, אולי אפילו לא באהבה של האב, אבל לפחות היה משקף של משפחה שלמה.
היא החליטה שהאב של הילד שלה יהיה בכל מקרה קונסטנטין, אף אם הוא איננו מושלם. הוא באמת אוהב את נג’ה ויבדל את הילד.
כאשר נודע תוצאת בדיקת האבהות, קונסטנטין קפץ משמחה, הציע לנצל את החדר השני בדירה שלו כהחלקה לילד, והחל לחלום על קירות צבעוניים וצעצועים. ההתנהגות המתרחמת שלו החתן העתידי חיממה את נג’ה עד כדי קצה, והדיבורים של האם על כך שמשהו בדוד לא מרשים לא יכלו לערער את ההתרגשות.
עד שהאמת יצאה לאור: קונסטנטין היה עובד, אך במקום לעזור עם סופי הקטנה, הוא נזנח את תפקידו כאב. בתור כן, אשתו אסתר, אם חמות, המשיכה להרחיב את הלהבות, מספרת איך היא מצליחה לשמור על בית נקי, לעבוד כמעט מיד אחרי הלידה, וללא שום טכנולוגיה מודרנית. היא שכחה לציין שהדירה של נג’ה וקונסטנטין מצוידת במקרר חכם, מכונת קפה עם WiFi, ושירותי שמירה על תינוקות במקורות חיצוניים.
במציאות, בתל אביב אין מוסדות ליוםיום של תינוקות עד שלושה חודשים, ולכן האימהות נאלצות לשמור על הילדים 24/7, לשרוד במצב מאתר קפה אחר הצהריים.
האם של נג’ה, ליאת, גרה בעיר אחרת ולא פנויה לפרישה, ולכן נג’ה נאלצה להתמודד לבד. היא עדיין חשבה שקונסטנטין אוהב אותה והמשפחה תקינה.
הכול השתנה באותו יום שבו, בזמן שמקלחת, נשמעה אזעקת אש. פעמיים השנה כבר נשמעו ציוצים שווא, וקונסטנטין, לפי הנחתה, לא הגיב. היא נגדה על המקלחת, יכלה לשטוף את השמפו, עטפה את עצמה במגבעת והלכה לבדוק מה קורה.
היא מצאה שהדלת הפתוחה, עשן חודר מדרגות והקפיצה למרפסת הגבוהה, לקחה את סופי והחביאה אותה במצעים. היא רצה אל הגג, חצתה על גג של בניין שכני, והגיע אל החוץ.
בשביל האושר, הראשונה שהביטה לחוץ הייתה קונסטנטין, מחזיק במחשב גיימינג החדש שלו, עם מצלמת וידאו מקצועית שהייתה על הצוואר, טאבלט וטלפון בכיס.
יאללה, חשבה, אם לא היה הילד בידיה, אולי הייתה משיגה אותו. במקום זאת היא נחתה עליו ברגל וקשפה אותו כאילו הייתה עובדת במזחלת נמל.
הפגיעה הגדולה הייתה שקונסטנטין במקום להתנצל ניסה להאשים את נג’ה בטירוף, אומר שהוא שכח את האישה והילד משהו קורה לכולם. במקום להגן על הילד, הוא רוץ לשמור על המחשב שלו.
טבעי שנג’ה התגרשה מאותו רגע, והאמהות של חצי השנה הבאה ניסו לאמר לה שצריך לשמור על המשפחה. למזל, האם קיבלה את הבת והילד בחזרה.
אמא, את צודקה. לא הייתי צריכה להקשר עם קונסטנטין. עכשיו אני מבינה למה הוא יוכל לבזבז את עצמו על חיי חירום.
זוכרת איך פגשנו את הקוף בכניסה, וכלב השכנים נבעק עלינו? שאלה ליאת.
ארקס? הוא נובח על כולם, דודו טוליה אף פעם לא משחרר אותו מהרצועה. הוא טוב, רק מפחד קצת
אז זה מה קרה? קונסטנטין ברך ותרם למחשב שלו במקום להגן עלייך? הוא אפילו לא ניסה למשוך אותך בידו.
היא חייכה, והבינה שלפעמים אין צורך באב בבית כדי לגדל ילד טוב. לפעמים עדיף לגדול לבד מאשר עם מישהו רק למראה יפה.
ולאחר שהקונסטנטין נעלם, נג’ה חייכה שהחיים של אחד מתכלים באזורים טכנולוגיים, ולמרות שהדמיון סופר, היא תזכור את הקטנה שלה סופי מספרת שגיבורה אמיתית, שיצאה להציל את המשפחה ולא את המחשב.
