עתל עדיין לא מאמינה למה שקורה. סוף סוף יש לנו קציר משותף! במשך עשור שלם חלמנו על זה, אבל החיים רצו לנו קוצים: משכנתא, ילדים ולימודיהם, משבר בעסקים עכשיו אנחנו בודקים את החשבונות ומחליטים שהזמן לפעול עכשיו או לעולם לא.
אלון עובד בחברת ביטוח, עבודה רגילה, ועבלת עובדת כמטפלת בתינוקות. היא מרוויחה יפה, אך קניית בת ים חוץ-עירית נראית רחוקה. פתאום, כמעט באותו הרגע, שני הסבים של שניהם נפטרים סבתו של אלון וסבתו של עתל. לכל אחד מהם משאירה דירת ירושה בעיר קהיר.
לאחר שיחות ארוכות, אנו מחליטים למכור את שתי הדירות, להוסיף את הכסף ולממש את החלום לקנות מגרש.
הצעה מתגלה מהר. בחורף מעט אדם מוכן למכור נכס, כולם מחכים לעונת הקיץ. אלון נוטש את הססנות.
אם נשתנה, נצא עם מיליון תירוצים ונשאר בלי קציר, הוא מגרר.
עתל מסכימה לחלוטין. הכול מתחבר בדיוק בזמן!
המגרש הוא בדיוק כמו בחלום: חשמל, גז, תשתיות הכל מחובר. נשאר רק לבנות מזחלת קטנה למגורים קלים בקיץ.
מתכננים שכאשר יתחיל מזג האוויר החמים, אלון ייקח חופשה ויחד עם חברו חביב יתחיל בבנייה.
הם עובדים בקצב אחיד, בלי הפסקות מיותרות. אחרי חודש, המשפחה הצעירה חוגגת כניסה לבית החדש.
אין הרבה מקום לשינה משטחים מזרונים מתנפחים על הרצפה ומביאים מצעים חמים מהעיר. העיקר שיש תגבורת מים והכירה. שאר הדברים אפשר להשלים מאוחר יותר.
מזל טוב, אלון! מרים חביב, מרים כוס.
הגברים משחררים את משקאותיהם, לוקחים קוביות של שווארמה, מוסיפים בצל וקצפת קצ’פ, ונהנים מהארוחה.
מי היה חושב שזה יקרה כל כך מהר! אומרת עתל בהתלהבות. אפילו לא חלמתי על קציר בחג המולד, והנה הוא כאן! היא מציינת את המזחלת הקטנה.
למרות שהשקיעה מתקרבת, הקבוצה לא מתרוצצת הביתה וממשיכה פיקניק פתאומי באוויר הפתוח.
אלוף, איך אתם? שואלת בקול רך סינה, אם-חמותה של אלון.
אם היא מדברת בטון חביב בטלפון, זה אומר שיש לה תוכנית.
אמא, הכל מצוין! משיב אלון בחיוך.
שמעתי מהנכדים, קניתם קציר? שואלת סינה.
כן! לא רק קציר, אלא חוף קיץ שלם! מודע אלון בגאווה.
אה, אתה תמיד יודע איך להפתיע, צוחקת סינה, וקולה מתרכך פתאום. טוב, כל הכבוד…
אמא, איך את? מתפלא אלון.
מה יש לי לעשות בגילי הזה? הרופאים אומרים שצריך שקט, מנוחה, בלי לחץ. כך הגוף יחליק איפה אפשר למצוא מקום כזה? בתי חולים יקרים, אני לא יכולה להרשות לעצמי, משיבה סינה.
אמא, תבואי אלינו! מציע אלון בהתלהבות.
אה, ילד! כאילו אתם יכולים בלי! ובכן, מריה תתנגד מתחילה סינה להתנגד.
אמא, תפסיקי. תבואי, זה קו אחיד!
טוב, אשתי, אם אתה ממש מתעקש, אביא לעצמי נאפציון של נפוליאון, האהוב עלי.
כאשר אלון מודיע לעתל על ביקור אמי, היא לא נראית מרוצת.
אם יש לנו קציר, והרופאים פתאום ממליצים על חופשה בטבע? שואלת עתל בגיחוך.
כן, זה נכון, משיב אלון בפשטות.
זה לא משוגע? שואלת עתל.
לא, היא סובלת מלחץ דם.
אלון, לא הבנת. היא לא באה לשפר בריאות, אלא לראות קציר חדש בעיניים!
תפסיק. היא תבוא, תסתובב שבוע ותלך הביתה.
שכחת מה קרה בביקור האחרון שלה?
אלון שוכח, אך עתל נזכרת בבהירות. אז סינה ניסה להרוס את נישואיהם: הפיצה שמועות, ניסתה להפריד אותם, רמזה שהבן הבכור לא מהזן שלהם. היא גם שיחקה בפרטים קטנים פעם קיבלה מרק יותר מדי מלח, פעם במקום סוכר אפויה סודה. עתל פרצה וכיוונה את סינה חזרה לביתה בטיסה הראשונה.
עתל לא משערת שסינה תחזור לשבור את חייהם. היא לא רוצה להקשות על אלון מול אמו, אולי הפעם יטוב?
וואו, כמה יפה כאן, חברים! זו קצה גן עדן! אוויר, עצים, בית קטן חמוד משבחת סינה את המגרש החדש. בטח זה עתל תכננה! היא חכמה!
מה חדש, סינה? מדוע כל כך פתאום? שואלת עתל.
תמיד היית האהובה שלי. הבן שלך טיפש, אבל הכלה זהב. עברו לנו קשיים, אבל עברנו. מי יזכור את העבר
כלומר, אני טיפש? צוחק אלון.
כן, אבל אהוב, מחייכת סינה. ומה אנחנו מתכננים לארוחת הערב?
היום נצא שווארמה כל היום! משיבה מריה בחיוך. מקווה שלא נפריע לכם? אנחנו אוהבות לבשל בחוץ.
אשמח לאכול. בפעם האחרונה אכלתי שווארמה בגאורגיה. אלון היה עדיין בבית ספר. תארו זאת!
טוב, אלון, תדאג למנגל. אני אחזיר את הבשר מהמזווה.
אוכל לבוא איתך? רוצה לראות את הבית שוב.
בבקשה! מנידה עתל את ראשה.
פעם זו סינה נראית אחרת שמחה, מצחיקה, חמה עם עתל. מריה מרגישה שהזמן משחרר אנשים. אולי הקונפליקטים הקודמים גרמו לה לחשוב אחרת, ולשמר את הקשר עם אלון. הם יחד שנים רבות, יש להם ילדים בוגרים, ועכשיו קציר. בנוסף, מריה היא כולנית, מסורה, עובדת ומטבח מצויין.
בזמן שאלון וסינה מחפשים כלים, הטלפון מצלצל ונשאר מונח עם הפנים למעלה. מבט של מריה נופל על הודעה, והיא לא מצליחה להוריד את העיניים ממנה.
מתי תחזרי לעיר? סיפרת לה עלינו? מחכה לשמוע. נשיקות.
מריה משקפת את הטלפון, הוא נוחת בעדינות על הדשא. מחשבות מתערבבות, אחת יותר מפחידה מהקודמת.
איך אגיד לילדים? איך נחלק את הדירה? מי האישה הזאת? והכי חשוב איך אלון יכול כך?
הנה הכלים! מניח אלון את הצלחות על השולחן.
צריך לצאת לרגע, מריה מתרחקת, רוצה לשטוף פנים במים קרים.
היא קופצת לבית, רצה לכיור.
מה קרה? קולה של סינה מתפשטת, מטפסת, משאירה בקבוק קצ’פ על הרצפה.
מריה שוטפת פנים, מעורבת בכי ובמים. אחרי דקה היא עומדת, מקפיאה את פניה במגבת.
לאלון מישהי אחרת.
ילדה שלי, בואי הנה. מחבקת סינה את כלנה.
מריה מרגישה שסינה לא נראית מופתעת.
למה השתקת?
ידעתי, אבל קיווה שהוא יחשוב אחרת. אתם מהאוניברסיטה יחד, יש לכם ילדים, קציר. אני רק אומרת טיפש.
מריה בוכה שוב. אם הוא סיפר לאמו, זה משמעותי, והנישואין שלהם נקרעים.
תקשיבי לי. תירחי, תנגב דמעות. את לא רוצה ליצור קונפליקט.
מריה מהנהנת, מנגב בחרט.
אחרי נחליט מה לעשות. לא ניתן לו לבזבז את הבית על אותה אישה.
מילים אלו מרגיעות את עתל במקצת.
מחר, אלון מתארגן לנסוע לעיר. לפריטים חמים, אומר, אחרי תחזית קור אפשרית.
אבל מריה יודעת את הסיבה האמיתית. היא משאירה פנים של שקט.
כאשר הרכב נעלם בפנייה, סינה יושבת על המרפסת עם מריה ומסבירה את תוכניתה.
צריך שתדעי גבר.
מה?
לא חייב להיות רציני. העיקר שאלון ירגיש קנאה. לפעמים הרגשות מתקררים, האישה הופכת לשגרה, והגבר מחפש elsewhere. אם הוא יראה שגם את אפשר להיות מעניינת, הוא יחשוב עליך שוב.
ומי בא לנו?
אולי קווין? הוא רווק, עזר בבנייה.
תקשרי ותזמיני. שווארמה, משקאות, שמלה קצרת. שיראה שאלון חוזר שמקומו תפוס! מחייכת סינה בחושך.
הפתעה, נציג קווין מגיע, למרות שלא הכירו לפני כן. הוא שואל:
איפה אלון?
בערב הוא יגיע. אני לא יודעת לאפות בשר, צריך ידיים גבריות, מחייכת מריה בעדינות.
סינה משגיחה עליהם מהחלון.
להוסיף יין? מושיט קווין בקבוק.
בכיף, רק תפסיקי לשתות הרבה, אחרת אחלק אותך, ממשיכה מריה בפלרטטות.
את יפה, מריה, מוסיף קווין, מעביר לה מגש פירות. חבל שאין לי אישה כזו. רק אלון אל תספר, זו מחשבה בקול רם.
מריה מתביישת. היא לא ציפתה לכזה שינוי. האם הוא יפרוץ? אלון שב, מה קרה?
בעוד ששתיה של מכונית מתקרבת, אלון מואץ ועוצר קרוב למכסה.
מה קורה כאן בזמן שהייתי רחוק? צועק, יורד מהרכב.
אלון, למה חזרת מוקדם כל כך? מתפלאת מריה.
אמא התקשרה וסיפרה לי שמישהו הגיע מייד אחרי שעזבתי זה היה קווין, החבר הטוב שלי!
ולמה זה משנה לך? תטפל במערכה שלך. אני אהיה חופשית בקרוב.
באיזו מערכה?
באותה שהרצת לעיר היום! ראיתי את ההודעה שלך.
גם אני ראיתי, חשבתי שמישהו טעה במספר. אין לי אף אחד, מנסה אלון להרגיע, אך המצב מורכב.
מריה מתעוררת ראשונה, מביטה בחלון. סינה מושכת וילונות בחיפזון.
אמא! צאו מיד!
אה, רק צחקתי! מתפרצת סינה בצחוק, מנגב דמעות במפית. הייתם רואים את הפנים שלכם!
אתם חושבים שהרס משפחה זה בדיחה? מתפרצת מריה.
טוב, אני אעזוב, נפתור את זה אחר כך, ממהר קווין, אך כבר אף אחד לא שם לב לו.
האם את מתכננת את זה בכוונה? וההודעה?
כן, זה שלי. יש לי שני טלפונים, סינה מודה בלי בושה.
אמא, זה לא מצחיק. כמעט איבדתי את המשפחה ואת החבר, אומר אלון ברצינות.
אבל לא איבדתי! ובכלל, אני מחזקת את הנישואין שלכם! רק מתלהבת מהפנסיה.
תמשיכו לשחק, אבל לא כאן. אלון יעביר לכם דברים שהבאתם, ובבוקר יקריב אתכם למרכז הרכבת, קובעת מריה.
היא לוקחת את סינה תחת זרועה ומובילה אותה לשער המגרש.
אתם רוצים לגרש אותי? סינה רק עכשיו מבינה מה קורה.
אמא, אתם כבר די מתבדרים בקציר שלנו. חזרו, משיבה חדה הכלה.
איפה אשן?
במכונית. היום לא חורף, לא תתקררו.
בבוקר, אלון מביא את סינה למרכז הרכבת, והם נוסעים במשקפת שקטה.
