איך נפרדנו, אני ועליזה
כן, הגענו להחלטה שזה הדבר הנכון עבורנו. דיברנו על זה בשקט, שמרנו על שלווה. אפילו צחקנו מעט. הרי שנינו אנשים תרבותיים.
עליזה ארזה כמה בגדים. וגם את מיקה, הכלבה הקטנה שלנו, לקחה איתה.
והיא נסעה.
לשלושה ימים לאחותה הקטנה, נעם.
רק שתיהן רוצות להירגע קצת בחופשה, להשתולל כמו פעם. להשתרע שעות במיטה, לפטפט בלי הפסקה, לראות סרטים, לאכול שוקולד מתחת לשמיכה ולצחוק על תמונות באינסטגרם. ולפנק המון את מיקה הכלבה.
ומה אני עשיתי? כלום מיוחד. לא רצתי לקנות בירה, לא התקשרתי לחברים בשביל ערב גברים. למי יש כוח לזה.
טוב, אולי רק הדלקתי את המוזיקה קצת חזק בבוקר. ושהמצאתי זמן לקרצף את הכיריים והמקרר זה כל השיגעונות שלי.
אתמול עליזה ומיקה חזרו בערב. הרי ברור שמחבקים ומתנשקים זה מובן מאליו. אפילו הצעתי שנצא יחד לטיול עם מיקה, למרות שבדרך כלל זה התפקיד של עליזה, והיא תמיד עושה את זה מהר. הלבשנו למיקה את המעיל הקטן ויצאנו יחד להסתובב מסביב לבניין שלנו בתל אביב, ככה יד ביד. דיברנו בלי סוף. בדרך מיקה איבדה את מגפון החורף שלה, בכלל לא שמנו לב.
בדרך כלל בערבים אנחנו רואים סרט או יושבים לקרוא יחד. אבל באותו ערב לא עשינו כלום פשוט הלכנו לישון מוקדם.
…אתם יודעים, אני ממש משוכנע שפסק זמן קצר כזה מחזק כל זוגיות. אפילו יותר מזה בעיניי חייבים לעשות את זה לפחות פעם בחצי שנה. בלי ויכוחים, בלי נמאס לי, אני הולכת לאמא!. להפך, לעשות הסכם בריא: מישהי נוסעת לכמה ימים לאחותה, מישהו נוסע לחבר בצפון, אולי למצפה רמון, כל אחת והפינה שלה.
פסק זמן אמיתי זה דבר חשוב ובריא, אפילו כשמערכת היחסים מעולה. כי תמיד צריך איזשהו שינוי בעלילה. גם באושר יש צורך לרענן קצת את הסיפור.
ולפעמים ממש חייבים כמה ימים לבד. לא להתבודד בקצה העולם ולא לקרוע עם ערק מהבוקר אלא פשוט להיות לבד. אולי גם לאישה זה חשוב, אני לא מבין מספיק. נראה לי שנשים בכלל יותר זקוקות לאנשים מסביב ולדיבור, ככה זה בטבע. אבל אני מבחינתי חייב לפעמים להיות עם עצמי, להעביר יום-יומיים רק בשקט, לנשום.
אתם שואלים למה גברים בורחים לדוג כנרת? ממש לא בשביל הדגים. הם פשוט צריכים לשבת לבד מול המים, להקשיב לציפורים. סוג של מדיטציה.
אבל הדבר הכי מרכזי זו החזרה. זה הפרץ של שמחה, של חום ושל געגוע. הכל בשביל הרגע הזה: שלום אהובתי!
ושוב ללכת לישון מוקדם. הכי מוקדם שאפשר.
