איך נפרדנו, אשתי ואני
טוב, החלטנו שזה הכי טוב. החלטה רגועה, שנינו שמרנו על פאסון. אפילו קצת צחקנו. מה לעשות, אנשים משכילים.
אשתי ארזה תיק, וגם את הכלבה שלנו ארזה לה לדרך.
נסעה.
לשלושה ימים אצל אחותה הקטנה.
נו, רוצות קצת בלאגן בנות חופשה של שתיים. לשכב יחד מול הטלוויזיה, לרכל בלי סוף, לראות סרטים, לזלול שוקולד במיטה, לצחוק על תמונות בסטורי, ולהריח לכלבה מאחורי האוזן.
ומה איתי? בחיי, כלום מיוחד. לא רצתי לקנות בירות, לא קראתי לחברה לשתות. למה לי כל הבאלגן הזה.
טוב, אולי רק השמעתי מוזיקה בווליום גבוה בבוקר. אה, וגם ניקיתי את הכיריים והמקרר זה כל השתוללות שלי.
אתמול בערב אשתי והכלבה חזרו. ברור שחיבוקים, נשיקות וכל זה. אפילו הצעתי להצטרף לטיול עם הכלבה בד”כ זה אשתי עושה וטיק-טאק חוזרות. הלבשנו לכלבה סוודר, יצאנו לטיול קטן מסביב לבניין. הלכנו ביחד ודיברנו בלי סוף. הכלבה איבדה את הנעל של החורף ושמנו לב רק הרבה אחרי.
בדרך כלל בערב אנחנו רואים סרט או קוראים שנינו, אבל אתמול לא זה ולא זה. פשוט הלכנו לישון מוקדם.
תשמעו, אני באמת מאמין שפרידות קטנות כאלה מחזקות את הזוגיות. אפילו חייבות לקרות לפחות פעם בחצי שנה. לא בצעקות ולא עם “אני חוזרת לאמא!”. חלילה. הכוונה להיפרדות בריאה לקבוע מראש שמישהו נוסע ליומיים-שלושה, לאחות, לחבר לארוחת על האש, לראש פינה… יש מלא אופציות.
חופשה אחד מהשני חשובה, בריאה. גם כשיש זוגיות הכי מדהימה. דרוש קצת דרמה בעלילה, החיים צריכים טוויסט, אחרת משעמם.
ובינינו, כל גבר צריך לפעמים להיות לבד. בלי להזאב, לא בוקר מלא ערק פשוט לבד. יכול מאד להיות שגם נשים צריכות את זה אני לא בדיוק מבין, אבל נדמה לי שהן יצורים הרבה יותר חברתיים ומחוברות. בקיצור, לא סמכות בנושא.
לגבר, בואו נודה קצת לבד זה כמו חמצן. למה אתם חושבים שבעלים יוצאים לדוג? דגים? מי צריך דג! העיקר שיהיה אפשר לשבת שעתיים לבד מול הכינרת, לשמוע ציפורים ולהרהר. מין מדיטציה כזו.
אבל בסוף מפגש מחודש חברים, שם הקסם! שמחה, רוך, להט. הכל בשביל זה. שלום לך, אהובה!
ולישון מוקדם, בְּאמת כמה שיותר מוקדם…
