תנו לי לספר לכם סיפור שקרה לי לפני שנים רבות, ונשאר חרוט בזיכרוני. באותה תקופה העסקתי עובדת ניקיון למשרד שלי בתל אביב. שמה היה נטע לוי, אשה ישרה וחרוצה, שתמיד הגיעה מוקדם ודאגה שהמשרד ינצנץ מניקיון תוך פחות משעה. היא סיימה הכל לפני שהעובד הראשון רק הספיק להיכנס.
יום אחד, נטע נכנסה למשרדי כדי לקבל את שכרה. הייתה לבושה יפה, שערה היה אסוף ומסודר כל כך, בקושי זיהיתי אותה. כשנכנסה, שאלה בחיוך:
“זה נכון שלעובדים שלכם מגיעה הנחה בשטיפת הרכב?”
הופתעתי, לא ממש הבנתי למה היא צריכה הנחה כזו, אבל אישרתי כמובן, וגם אמרתי לה שתבוא יחד עם משפחתה, כי כולם יוכלו לקבל את אותה ההנחה בתור חלק מהצוות שלנו.
הייתי צריך לראות איך התדהמה עברה על פניי, למעשה הייתי כמעט בהלם כשראיתי אותה מגיעה יום אחרי זה לבושה בבגדי חג, בתוך מרצדס יוקרתית, יחד עם בעלה ובתה, שלכל אחד מהם הייתה מכונית לא פחות מפוארת. לא הצלחתי להבין איך יכלה להרשות לעצמה רכבים כאלה. מרוב סקרנות חקרתי מעט וגיליתי שנטע מספיקה ביום אחד לנקות עשרים משרדים כמו שלי, ומרוויחה עשרות אלפי שקלים מדי חודש! אתם יכולים לתפוס דבר כזה?
עכשיו, כשאני מסתכל על כל זה, עולה בי מחשבה שאולי הגיע הזמן שאלמד ממנה איך לנהל עסק חכם באמת.
