יש לי שני ילדים. הילדים שלי משני בעלים שונים. הבכורה שלי היא בת. נעמה שלי בת שש עשרה היום. אבא שלה משלם מזונות ותמיד בקשר איתה. למרות שבעלי הראשון כבר נשוי ויש לו שני ילדים נוספים מהנישואים השניים שלו, הוא לא שוכח את הבת שלנו.
הבן שלי בן חמש, לעומת זאת, לא זכה לאותה המזל. לפני שנתיים, בעלי השני חלה ובתוך שלושה ימים נפטר בבית החולים. עבר הרבה זמן, ואני עדיין לא מצליח להאמין שהוא לא כאן יותר. כל כך הרבה פעמים אני מדמיין שהדלת תיפתח והוא ייכנס, יחייך אליי ויאחל לי יום טוב. אחרי זה אני שוקע בבכי כל היום.
במשך כל הזמן הזה, קיבלתי תמיכה אדירה מאמא של בעלי ז״ל, יעל. היה לה לא פחות קשה ממני בסופו של דבר, הוא היה הבן היחיד שלה. נשארנו יחד והחזקנו אחת את השנייה בתוך האבל הנורא הזה. היינו מדברים הרבה בטלפון, מבקרים זו את זו. כל הזמן הזכרנו את בעלי, שוחחנו עליו בלי סוף.
אפילו חשבנו פעם לגור יחד, אבל אחרי כמה זמן יעל שינתה את דעתה. גרנו באותה דירה במשך שבע שנים, ותמיד הייתה בינינו מערכת יחסים נפלאה היינו חברות אמת, לא פחות.
אני זוכר שכשהייתי בהריון, משום מה יעל העלתה את הנושא של בדיקת אבהות. מסתבר שראתה איזו תכנית בטלוויזיה על גבר שגידל ילד של מישהו אחר במשך שנים ורק בסוף גילה את האמת. אמרתי לה מיד שאני לא מרגיש נוח עם בדיקות כאלה.
“אם גבר חושד שזה לא הילד שלו, שיתגרש ושיהפוך לאבא של ימי ראשון בלבד!”
יעל אמרה שזה בסדר, והיא סומכת עליי שאני בהריון מהבן שלה בלבד. הייתי בטוח שלאחר הלידה היא תדרוש שנעשה בדיקת אבהות, אבל היא שתקה.
ואז, בקיץ האחרון, יעל חלתה מאוד ומצבה התדרדר מהר. החלטנו ביחד שכדאי שתעבור לגור לידי. חיפשנו יחד מתווך וחשבנו לקנות ליעל דירה קרובה אליי.
באחת הפעמים שנפלה שוב לאשפוז, היינו צריכים תעודת פטירה בשביל המתווך. יעל לא יכלה להשיג אותה בעצמה, אז הלכתי לדירה שלה לחפש את המסמך. התחלתי לחטט בתיקי המסמכים.
בעודי מחפש את התעודה, פתאום נתקלתי במסמך מאוד מסקרן בדיקת רקמות. התברר שכשבני היה בן חודשיים בלבד, יעל בכל זאת ערכה בדיקת אבהות, שהוכיחה שהיא באמת סבתא שלו.
הזעם שלי בער בי. התברר שמכל השנים האלה יעל בעצם לא האמינה בי! לא שתקתי סיפרתי לה שמצאתי את המסמך. יעל ביקשה סליחה שוב ושוב, אמרה שהיא מתביישת במעשה הטיפשי שלה. אבל משהו בי לא שקט. הרגשתי שנבגדתי כי כל השנים האלו יעל לא אמרה מילה.
עכשיו, אני מרגיש שאין לי חשק לעזור לה הרי היא פגעה בי כל כך. אבל יחד עם זאת אני מבין שאין לה אף אחד בעולם.
אני לא רוצה למנוע מהבן שלי את הסבתא שלו, אז אעזור לה גם עכשיו. אבל החום והאמון שהיו בינינו… זה כבר לא יחזור.
המסקנה שלי: אמון שנשבר אפילו פעם אחת, קשה מאוד להחזיר. צריך לדבר ולא להשאיר דברים סודיים אחרת, גם מערכת יחסים חזקה יכולה להינזק לעד.
