אחי בחר לגור עם החמות שלו – ואנחנו עדיין לא מבינים למה הוא עשה את זה… אחי הקטן התחתן בגיל צעיר מאוד, רק בן 18. היה ברור שהוא ממהר להוכיח את עצמאותו. מאז שנולד, דאגתי לו – ילדותי הסתיימה כשחזר הביתה מבית החולים. כשהתבגר, התחתן ועבר דירה – החיים שלו השתנו לגמרי, אך לצערי לא לטובה. אשתו, שגם התחתנה בגיל צעיר, הייתה בעלת אופי חזק ולא כל כך נעים. כבר במפגש הראשון שלנו, לא ממש התחברנו אליה. חסרו לה טקט ונימוסים, והמראה שלה לא הרשים אותנו. לא הצלחתי להבין מה אחי רואה בה. הם עברו לדירה לידנו, ביחד עם החמות. החם היה שתקן ומעט מוזר – דיבר לעיתים רחוקות וברוב המקרים רק הנהן בראשו. החמות אהבה לשלוט, להכתיב הוראות שכולם הרגישו חייבים למלא. אחי סבל מביקורת בלתי פוסקת, והאישה שלו אף פעם לא הייתה מרוצה ממנו. האופן שבו התייחסו לאחי זעזע אותי. ניסיתי לדבר איתו על זה, אבל הוא התעקש שהכול בסדר, שאשתו אוהבת אותו והם מאושרים. אך עם הזמן שמתי לב שההתנהגות של אחי משתנה: הוא הפך להיות כמו החם, בקושי מביע דעה ולרוב רק מהנהן. בסופו של דבר נשבר לו – הוא לא יכל לשאת זאת. יום אחד ארז את החפצים ועזב בלי לומר מילה. זו הייתה סצנה שכזאת לא ראיתי אף פעם – אחי במצב כזה… הוא מאוד הצטער שהתחתן כל כך מוקדם. לכל אדם יש גבול, וכשחוצים אותו – לא פעם הוא בוחר לעזוב בשקט מערכה שהפכה לבלתי נסבלת.

Life Lessons

אחי החליט לעבור לגור עם חמיו וחמותו, ואנחנו עדיין מנסים להבין מה עבר לו בראש

אחי הקטן התחתן בגיל ממש צעיר, משהו כמו 18 כאילו רצה להוכיח לעולם שהוא עצמאי גמור, עוד לפני שהספיק לגלות על מה משלמים מע”מ. מרגע שהוא נולד עליי הוטלה האחריות; אפשר להגיד ששלושת רבעי הילדות שלי התפוגגה באותו יום שבו הוא יצא מהדסה עין כרם. כשהוא גדל, התחתן, ועבר דירה החיים שלו השתנו מקצה לקצה, אבל לצערי, לא בדיוק לטובה.

אשתו, שגם היא אמרה “כן” בערך בגיל שבו אנשים פותחים תיק בצופים, הייתה בעלת אופי חזק ומפוקפק למדי. כבר בפגישתנו הראשונה כל המשפחה סימנה “וי” על חוסר סימפטיה הדדי. נימוסים מעולם לא היו הצד החזק שלה, ולגבי הופעה טוב, נגיד שלא נשארנו פעורי פה. פשוט לא הבנתי מה אחי מוצא בה. הם נחתו בדירה קטנה, ממש ליד הבית של חמותו. החם היה טיפוס שתקן מוזר דיבר בערך פעמיים בשנה, וגם זה רק כשנתקע במעלית. החמות אהבה לפקד, לתת הוראות בכמויות, ולדאוג שכולם ילכו לפי התווים שלה. אחי מצא את עצמו מתמודד יומיום עם הערות, ביקורת ובאופן כללי תחושה שהוא נמצא באודישנים נצחיים לגרסה המקומית של “מאסטר שף”. ואשתו? נראתה כאילו שום דבר לא מוצא חן בעיניה, במיוחד כשהוא בסביבה.

היחס שלהם לאחי גרם לי להתפוצץ בעצבים. דיברתי איתו על זה, אבל הוא התעקש שהכול אחלה, שהיא אוהבת אותו, ושיש להם חיים מאושרים (או לפחות כאלה שהוא נורא משתדל לשכנע את עצמו שהם מאושרים). אבל עם הזמן, ראיתי איך משהו בו משתנה. הוא הפך לאיזה גרסה צעירה של החם ממעט לדבר, עושה פרצוף קבוע של “נו, תעזבו אותי בשקט”, וגג מהנהן מדי פעם. אבל בסוף גם לו נמאס. בא יום אחד, הוא ארז תיק, ובלי דרמה, פשוט נעלם מהדירה.

המראה של אחי בסערה כזאת? זה משהו שלא אשכח הוא הרגיש חרטה גדולה על זה שהתחתן מוקדם מדי.

לכל אחד יש גבול סבלנות. וברגע שעוברים אותו לפעמים הפתרון הכי ישראלי זה פשוט לקום ולעזוב בשקט. או לפחות לעבור לעיר אחרת עד שהעניינים נרגעים.

Rate article
Add a comment

3 × 1 =