ומה, הוא עכשיו הולך לגור פה איתנו? שאל יוסי את אשתו, תוך כדי שהוא בוהה בבנם…
חיה רותם נכנסה הביתה כמעט בנעלי בית, עייפה מהעבודה, וקפאה על מקומה כשראתה את בנה. עידן כבר שנתיים גר עם אשתו, ותכלס הם פגשו אותו רק בשבתות, לא יותר מפעמיים בחודש. ועכשיו יום חול לתפארת.
קרה משהו? במקום שלום שאלה חיה.
אז מה, את לא שמחה לראות אותי? ניסה עידן להוציא איזו בדיחה, אבל בקושי פגש את העיניים הקשוחות של אמא שלו. במקום, מלמל: נפרדתי מירדנה.
נפרדת? מה זאת אומרת נפרדת?! חיה כבר לא הייתה בקטע של צחוק, כנראה שעבודתה במוסד לנוער בסיכון עשתה אותה ממש לא בנויה לשטויות.
פשוט רבנו, הוא משך בכתפיים וניסה לעשות פרצוף שלא בא לו להרחיב.
ומה עכשיו? תקעה בו מבט: כל ריב עם אשתך, אתה בא אליי הביתה?
אנחנו מתגרשים! הוא התפוצץ.
חיה שלחה לו את המבט שהילדים בגימנסיה מזהים ויודעים שכאן חסרים הסברים. עידן נאנח:
היא רוצה שאעזור לה יותר בעבודות הבית. אבל אני מגיע הביתה מותש מהמשרד.
נו, אז למדת להיות פרימדונה פתאום? לא עודדה אותו.
זה מה שגם היא אמרה… רק שאני אמרתי לה, אישה ישראלית עמוד התווך של הבית, ענייני הבית זה שלה.
תגיד, איפה קראת את כל השטויות האלה? צעקה חיה, כבר הבינה שאין פה מפלט מהדרמה.
רצתה להתקלח, לנוח, לשבת עם יוסי לקפה של ערב, והנה עידן בא לה עם דכאונות ופולקלור מימי התנ”ך. חיה חיה עם יוסי כל החיים לא שמעה ממנו בחיים את הדעות האלה. תמיד ביחד: עובדים, מבשלים, מגדלים ילדים. אף פעם לא חילקו ביניהם עבודות.
שומע אותי?! כמעט ירדה עליו, ומזל שהוא לא נלחץ בקלות, אחרת היה נשבר. איפה החלטת פתאום לחלק תפקידים? אתה הולך לצוד שועל במדבר יהודה או שגם אותה מגבת בסוף לא אספת? שניכם עובדים, שניכם מפרנסים, ושניכם יכולים גם להוריד שקית זבל. הצעת לה אולי לעזוב את העבודה ולשבת בבית? לא? אז די, חמוד! אתה עוד ראית אותי ואבא שלך רבים על שטויות כאלה? אף פעם! כי יש לנו שכל לשים כתף יחד.
בדיוק אז יוסי הגיע מהעבודה, ראה את עידן ומיד הרים גבה.
קרה משהו?
“איזה קטע, אפילו שואלים אותו אותו דבר,” חשב עידן, ואמר בקול:
התגרשתי מירדנה.
אתה פשוט טיפש, חייך יוסי ולקח את השקיות לסלון.
יוסי, הבן שלך אידיוט, הודיעה חיה, ומיהרה לספר לו את כל הפרטים.
ומה, עכשיו הוא חוזר לגור איתנו? יוסי הוריד את המשקפיים והסתכל על עידן. תגיד, אתה בכלל יודע שהמילה “בן זוג” בעברית, היא שותף לעול? כל אחד מושך בעול ככה זה. אם אחד נהיה עצלן, השני שובר את הגב, ובסוף או ששניהם מתרסקו או שהעול השתבש.
עידן נפל למחשבות, אבל עדיין, הלב נצבט לו מריב עם ירדנה. חשב שיש לו איזה גיבוי בבית, במקום זה כולם יצאו נגדו. ההורים עברו לדיבורים על עידן בלי לשאול אותו מה דעתו. יוסי פרק את השקיות, חיה סידרה אותן בארונות. הכול באוויר של “שמע, עידן, אין לנו זמן לשטויות שלך, תתמודד לבד.”
עידן הסתכל עליהם, זוג קרה-רוח עשה קולות של זוג יונים. והוא לא הבין איך הם כאלה קשוחים כלפי חוץ, אבל ביניהם רכים כמו חלה בשבת.
מה אתה עומד פה? קטע אותו יוסי. לך תפייס את אשתך! ודי להתעסק בטבלאות של מי עושה מה בבית! לכבד ולעזור אחד לשני זה השורה התחתונה. יאללה, לך. לנו יש עוד אלף דברים להספיק.
עידן יצא, המום. ממש לא מה שציפה מהביקור הזה. לפחות כבר לא כעס עקרוני על ירדנה, והבין שזה באמת היה ריב על כלום. אבל דבר אחד הבין הכי טוב: להיות נשוי כמו ההורים שלו זו המטרה האמיתית בחיים.
