אז תקשיבי, אמא שלי התחתנה לפני 11 שנה עם פיליפ. לפיליפ הייתה בת מהנישואים הראשונים, אילה, היא הייתה בת 14 אז. פיליפ עזב את הדירה הקודמת שלו, ויתר לגמרי על החלק שלו שם, ועבר לגור עם אמא ועםי בדירה שקיבלנו בירושה מאבא שלי. לא הייתה לו שום מערכת יחסים עם אילה גם היא בכלל לא רצתה קשר איתו. הוא שילם לה מזונות וזה היה כל הסיפור.
אני לא יכולה להגיד שאני ופיליפ היינו קרובים. לא התחברתי אליו כאילו הוא אבא שלי. הוא לא צעק, לא הרים יד, אפילו לא ניסה “לחנך” אותי ובינינו, הייתי אז כבר בת 16, זה קצת מאוחר מידי. גרתי איתם שלוש שנים, ואז התחתנתי ונולד לי ילד. נאלצתי לעזוב את הבית כי לא הסכימו שאביא את בעלי אמא ופיליפ ממש לא רצו עוד מישהו בבית.
היחסים בין אמא שלי לבעלי אף פעם לא עבדו; פיליפ בקטע שלו, בעיקר היה אדיש לזהות בן הזוג שלי ולא התערב. אמא שלי כן עזרה עם הנכד, לא אמרה לא כשביקשתי שתשמור עליו לפחות עד לא מזמן. לפני שבוע-שבועיים התקשרתי וביקשתי שתאסוף את הילד מהגן, והיא ענתה שיש לה לשמור על הנכדה של פיליפ.
מיד נזכרתי לפיליפ יש בת, זו אילה. כנראה היא ילדה, והנה יש נכדה חדשה בעניינים. בלעתי את הגלולה, אבל זו לא הייתה הפעם האחרונה. זה התחיל להפריע לי, אז הלכתי לבדוק מה קורה שם, בלי להודיע.
לא היה אף אחד בבית. בחדר ראיתי לול, בגדים קטנים מפוזרים, והפוך על המיטה שלי בכלל היה מקומט. התקשרתי לאמא להבין מה הולך.
אז היא מספרת לי: “אילה גרה אצלנו, זה בסדר גם מבחינתי. היא עברה תקופה ממש קשה, לבד עם ילדה קטנה.” ואז ישר נוסף התקף: “תגידי, מה זה להיכנס הביתה בלי להודיע, ככה באים פתאום?!”
בקיצור אני באה “לביקור” בדירה שלי! הבית שבו אני גרתי, שבעלי ואני משלמים עכשיו משכנתא, אמא חיה שם עם פיליפ, ועכשיו גם אילה והבת שלה נכנסו בכיף. אני עובדת ומתמודדת עם הלוואות, בזמן שפיליפ ואילה יושבים אצלנו, ואמא שמה זין עליי?
הייתי פשוט בהלם. וכשהם חזרו, אמא דווקא שלחה את אילה לחדר ואותי לקחה לשיחה על “ההתנהגות הבלתי מתקבלת שלי.” הלם.
היא אמרה לי חד וחלק: “כל עוד אילה גרה פה, אין על מה לדבר.” שאלתי אותה מה עם הדירה שפיליפ השאיר לאשתו הראשונה. “לא עניינך,” היא זרקה לי ישר.
התעצבנתי לגמרי לא ענייני? מה זאת אומרת, אם בחדר שלי יש פתאום מישהי עם תינוקת שם?
התחלנו לריב, וזו הייתה מריבה קשה. אמרתי לה שאם אילה לא תעבור דירה, אני חותמת ומביאה את בעלי לחצי דירה שלנו. אמא איימה שתעביר את החצי שלה לפיליפ, ושכדאי לי להירגע. התקשרתי לפיליפ בדרך הביתה. הוא ענה שאין לי שום מילה על מי גר או לא בדירה הזאת, ושזה הבית שלו והוא מביא את מי שהוא רוצה.
בעלי מבחינתו “די, תרפי, יש לנו איפה לגור, עוד מעט הילד בבית ספר…” כביכול הכול בסדר. אבל אני מבינה שכל מה שמעצבן אותי זה שאמא מכניסה זרים לדירה בלי אפילו לשאול, בזמן שאני זאת ששמה כסף על המשכנתא.
לפחות אמא התקשרה אחרי זה ורצתה לראות את הנכד. אני, בעצבים שלי, ויתרתי. אמרתי לה שתבלה עם הנכדה של פיליפ. היא כעסה וביקשה שאבקש סליחה.
באמת? אני צריכה להתנצל? על זה שהדירה כולה ברשותה כאילו רק שלה? אשכרה בת הזוג של פיליפ גרה לי בחדר? כבר התחלתי לחשוב אולי לפרק ת’חבילה, לחלק את החדרים, לקחת מנעול. ואז אילה בעצמה התקשרה מתוקה כזאת אומרת שאם זה מפריע לי היא מוכנה למצוא לעצמה מקום, שלא רוצה “לעשות בעיות במשפחה”.
אני לא קונה את זה. זה מרגיש לי מתוכנן. כאילו הם מתכוונים להצליח להוציא מאמא את החצי שלה ולרשום על שמם. וזה מה שאילה מחכה לו.
מה את אומרת? איך מגינים על אמא? אולי לדרוש חלוקה ברורה ולהתחיל לחשוב איך להבטיח שאמא לא תישאר בלי כלום? או פשוט להיכנס חזרה לדירה שלי ולעשות להם חיים קשים עד שהם יתייאשו? לא יודעת. אבל זה מבעס, מרגיש כאילו פיליפ תפר עלינו קטע עם אילה.
