אבא של תמר מחליט לגדל את בתו כאילו הייתה בן, כי קיווה לבן וכשנולדה תמר הופתע לקבל בת. תמר גדלה מוקפת בבנים, הרגישה כמו אחד מהם, והוריה נהגו להתבדח רבות על השם הנשי שלה. היא העדיפה מראה טומבוי, לבשה גינסים וחולצות טריקו רחבות, והשיער שלה תמיד היה אסוף בפשטות לקוקו. אם מישהו לא היה רואה את הקוקו הארוך שלה, אלא רק את הבגדים המלוכלכים והמאובקים שלה כשהיא חוזרת מהמשחקים עם הבנים, לא היה מאמין שמדובר בבחורה. למרות החינוך הזה, בתקופת הלימודים שלה באוניברסיטת תל אביב, תמר משתנה והופכת לאישה בוגרת ומתוחכמת.
יום אחד היא מוזמנת למסיבת יום הולדת של חברה לכיתה, ואמא שלה מהססת לתת לה ללכת בשעה כל כך מאוחרת. בסוף היא משתכנעת, בתנאי שתמר תעדכן אותה לאורך כל הערב. תמר, שרוצה לנסות להיות כמו כולם, מחליטה ללבוש שמלת מיני אדומה ועקבי סטילטו עדינים ונראית נשית להפליא. כשהאבא רואה אותה, עיניו דומעות מהתרגשות תמיד ראה בה נער חזק ועכשיו עומדת מולו צעירה עדינה.
בדרך הביתה מהמסיבה, מתמודדת תמר עם שלושה גברים שיכורים שמאיימים עליה. רגע לפני שמתחילים להטריד אותה, מופיע גיבור לא צפוי בחור גבוה שמחזיק בידו משהו שנראה כמו מקל בייסבול. השלושה נבהלים, בורחים ותמר נושמת לרווחה ומלאה הכרת תודה כלפי עידן, המושיע שלה.
תמר ועידן מתחילים להכיר זה את זו ובמהרה נהיים לזוג. בסופו של דבר הם מתחתנים תמר הופכת למורה לחינוך גופני, ועידן עובד בתפקיד בכיר בחברת חשמל. הסיפור שלהם נשען על כבוד והבנה הדדית. נולדת להם בת, ועידן, למרות גישתו המסורתית כלפי נשיות, דואג שבת זוגו תגדל כבת עצמאית, חזקה ובעלת ביטחון עצמי, והוא תמיד עומד לצידה. אשתו שמחה לשתף פעולה עם גישת החינוך הזו, ואביה של תמר סוף סוף מרגיש שעידן הוא כמו הבן שתמיד חלם עליו.
