תקשיבי, החיים לימדו אותי שבאמת, הדבר שהכי פחדתי ממנו היה חמות כועסת. כבר הייתי נשואה פעם אחת לפני זה. ואיכשהו, היה לי מזל בעלי הראשון גדל בפנימיה, בלי הורים בכלל, אז לא היה מי שישפוט אותי כל הזמן. ובכל זאת, זה לא עבד בינינו. חמש שנים היינו נשואים ובסוף אני הגשתי בקשה לגירושין. הכל קרה כי כשהתחתנו הייתי עדיין באוניברסיטה. אחרי שנה הוא החל לשתות, נכנס לחובות, והחובות האלה נפלו גם עליי. נאלצתי להפסיק ללמוד ולעבוד ממש קשה רק כדי לשלם הכל.
בגדול, הנישואים האלה רק סיבכו לי את החיים. אחרי שהתגרשתי, הרגשתי הקלה. סוף סוף, אפשר לנשום בלי בעיות. הייתי לבד שנה-שנתיים, אספתי את עצמי מחדש כזה. ואז הכרתי את עומרי. הוא לא היה נשוי מעולם, אפילו לא הייתה לו מערכת יחסים רצינית לפניי. והכל קרה ממש מהר. הוא הציע לי, ואני אמרתי כן. ואז הגיעה הרגע לפגוש את אמא שלו.
כבר כשנכנסתי לבית שלה, ראיתי את המבט הלא מרוצה שלה. בקושי זרקה לי “שלום” ונעלמה לחדר אחר. בכלל לא הבנתי מה לא בסדר. אולי איתי, אולי עם הבגדים שלי, אבל הייתי ממש סולידית בלבוש. כשישבנו לאכול, היא פשוט בחנה אותי בדממה. המבטים שלה גרמו לי לזוז בכיסא באי נוחות. וכשהסמקתי, פתאום היא ירתה בלי בושה.
מה, את בכלל בלי תואר? אז מה את יודעת לעשות בדיוק? קולה מלא זלזול וחיוך עקום כזה מופנה אליי. נבהלתי לשנייה אבל עניתי לה בשקט בזמן שאני שותה תה: נכון, הלימודים שלי עוד לא הושלמו, לא סיימתי תואר ככה יצא לי בחיים, אבל הכוונה היא להשלים בעתיד.
היא רק המהמה בזלזול. נו אז את חיה באשליות? מתי תספיקי להיות אישה, אה? מתי תעשי ילדים, תבשלי, תנקי, תנהלי בית? מי בדיוק את חושבת שאת, נסיכה? ושוב היא גיחכה, לגמה מהתה והחזירה את הספל בכעס לשולחן. תני לי לגלות לך, הבן שלי לא צריך בחורות כמוך בכלל.
הסתכלה עליי מלמעלה למטה וזרקה תראי אותך, גם בלוק, גם בגוף, ובכל זאת בלי שכל. באותו רגע פשוט נשברתי. קמתי מהשולחן וברחתי לשירותים. בכיתי שם. אישה זרה מעליבה אותי בעוד שהבעל שלי יושב בצד בשקט. למזלי, לא נשארנו שם עוד הרבה זמן. אחרי זה כבר לא רציתי לבוא אליה אף פעם. אבל היא כן הגיעה אלינו הביתה, ותמיד חיפשה איפה לעקוץ, לפגוע.
די, לא ידעתי אז לפנות לאף אחד, אפילו לא לפסיכולוגית. בסוף בכל זאת הלכתי. אחרי כמה שיחות הבנתי אמא שלו פשוט טיפוס מניפולטיבי, ואני נתתי לה לרמוס אותי כי ככה חינכו אותי, להיות נחמדה מדי. אז יום אחד, כששוב ניסתה להקטין אותי, פשוט ביקשתי ממנה לצאת מהבית. מאז אין בינינו קשר, וזה ממש לא מפריע לי, וגם עומרי לא עושה מזה סיפור בכלל.
