חינכתי את חמותי לכבוד יום האישה הבינלאומי.
תשמעי, אלינור, זה ממש לא מתקבל על הדעת!
אם את מספרת לי שאמא שלך כבר בהתחלה של החיים שלנו יחד מתנהגת ככה מה יהיה כשיהיו לנו ילדים?! היא לא תעזוב את הדירה שלנו רגע אחד, תצטרף לארוחות, ותשב בתוך הארון.
היא לא תיתן לנו לנשום! התמרמרתי, אחרי שאלינור סיפרה לי שאמא שלה עוד מתכננת להיכנס אלינו מתי שבא לה, בלי התראה או הזמנה.
טוב, אם טליה לא מבינה מילים ולא רואה רמזים בתנועות הידיים שלי גם כשאני ישן, מחר אני מזמין מנעולן. שיחליף מנעולים! התעצבנתי.
איתן, אמא שלי גם כן בנאדם קרוב. בסוף, איכשהו, היא תשיג שוב מפתח אלינו. כל פעם תחליף מנעול? גם תיעלב אם תראה שהחלפנו. צריך להסביר לה בדרך עדינה! שהיא תבין לבד שזה לא בסדר. ניסתה להרגיע אותי אלינור.
תשמעי, אלינור, אם ככה אנחנו צריכים משהו קיצוני. אין ברירה! עניתי לה ברצינות.
מה אתה מתכנן? העיניים של אלינור נהיו עגולות.
תגידי, אם לטליה יש מפתח לדירה שלנו, אני מניח שגם לך יש מפתח לדירה של ההורים שלך, לא? חקרתי את אשתי המופתעת.
בוקר שבת, מיכאל וטליה החליטו ללכת לשוק התקווה. גם בגילם כבר עם פנסיה לקום ב-7 ולרוץ לשוק בשביל מציאה של ביצים בלירה פחות מהסופר, זה סטנדרט.
איזה מעולה, קניתי נתח בשר מעולה, ותראי איזה קרפיונים! עדיין מתנועעים בשקית. אחת אקפיץ לטיגון, את השנייה אקח לאלינור. אולי היא תטגן בערב. והפנים של איתן כשהקרפיון ישמיע פתאום קולות משקית? טליה התגלגלה מצחוק.
נו באמת, תעזבי כבר את הילדים, תני להם לחיות את החיים שלהם. הם בני 30, מספיק לחפש גרביים של איתן בכל פינה, להיות מיס מארפל!
תמצאי לך תחביב אחר! ניסה מיכאל להרגיע.
רגע רגע, אתה שומע? השארת את המים במקלחת זורמים? טליה כבר הסתערה על האמבטיה ואז… התעופפה החוצה, משל נגעה בטוסטר רטוב.
אהה! אוי ואבוי! יש שם מישהו… ערום! בתוך המקלחת שלנו! טליה התרוצצה בדירה.
מי ערום שם בדיוק? תסבירי לי! מיכאל לא העז להיכנס.
זה איתן! מה הוא עושה בבית שלי? צווחה טליה.
מה אני עושה? נו… המים אצלנו בצנרת חומים מהברזל, חזרתי אחרי לילה בתורנות, אין לי כוח לשכב במיטה דביק וזולג עייפות, אז באתי להתקלח אצלכם! תוך כדי, יצא איתן מהמקלחת בחלוק של בעל הבית.
טליה, לכבוד יום האישה הבינלאומי, אני רוצה להעיר לך משהו. לא נהוג לתלות את הכביסה על הרדיאטור במטבח ובמסדרון. והלוואי והייתי אומר שזה כביסה של בחורה צעירה… אבל האמת שריחמתי על מיכאל! איתן פסע בעצלתיים במטבח והדליק את מכונת הקפה שטליה הכי אוהבת.
איך העזת?! זה הבית שלי! פה אני תולה את הגרביים! נעלבה טליה.
טליה, רק לפני חצי שנה קנינו לך מכונת קפה חדשה, תראי כבר איך היא נראית. לפחות פעם בשבוע תנקי אותה, בבית של חזירונים במושב היד נדמה לי יותר נקי! איתן המשיך במונולוגים.
די, איתן, זה כבר מוגזם… ניסה מיכאל להרגיע.
מה מוגזם, מיכאל?! תראה איזה בלגן יש פה. כמו מחסן ישן! טליה, את חייבת צבא מסדר בוקר לשנה. תלמדי שם מה זה משמעת! איתן המשיך לספור טעויות לכל אורך המטבח והסלון.
ובמקרר?! לא התאמצתי, פתחתי לרגע שמנת ותה קר שלא ראו מקרר שבועיים, גבינה חשופה, הקשה לה לאוויר ומסריחה! איתן שלף לזרוק לפח.
וטיליה, את גם משאירה קערות קוסקוס חצי אכולות שבועיים?! איך את מתמודדת אחר כך? טוב שזה לא בעיה שלך, כי יש לך מדיח, אז אפשר לשים הכל בפנים!
איתן כבר התקרב למדיח, אך טליה התייצבה מולו כמו בשירות קרבי.
די! החוצה! או שאני מזמינה משטרה עכשיו. ואפילו אם אתה החתן, איתן! שבו תזוז, תיכנס קצת, שב בכלא. הבית שלי, המטבח שלי, תחתונים שלי, מים שלי! ואף אחד לא נתן לך פה זכות לבקר, לדרוך או להטיף לי! טליה הרימה את קולה.
מיכאל כבר התחיל להבין, גיחך לעצמו על תוכניתו של איתן, וטליה עדיין התעצבנה מבלי לקלוט מה התרחש.
הנה, טליה, בדיוק מה שרציתי להראות! איתן חייך חיוך מתוק.
כל מה שצעקת לי תזכרי שאת עושה אותו דבר לנו, בכל פעם שאת מתפרצת לדירה שלנו, פותחת דלת בלי רשות ודורשת הסברים, בודקת מדפים ומנערת את החולצה של אלינור!
ואם כבר משטרה, זכרי גם את זה אם תכנסי שוב בלי להודיע, גם אני לא אתחשב שאת חמותי. אני מקווה שהבנת, ושזה לא יגיע לשם איתן נכנס לג’ינס, נעל סנדלים, עמד לצאת.
אז, יקיריי, יום אישה שמח! במטבח שמתי לך, מיכאל, את הקוניאק שאתה אוהב. וטליה בקבוק יין ובושם. אלינור אמרה שהם בדיוק הסוגים שלך! איתן חייך חיוך עדין וסגר את הדלת בשקט, מתפוגג לתוך הרחוב בשלוות שבת.
טליה, בלחץ, פתחה את הבקבוק של הקוניאק, מזגה שוט, שתתה, והורידה אותו עם הקפה שאיתן רקח לה במיוחד.
אה, טליה, יש לך חתן דיפלומט! איזו הצגה עשה, ואיך סיים בנעימות: הייתה פה קפסולה מרה, אבל בכל זאת, יש לה אפטרטייסט נעים… מיכאל הסתכל על הבקבוקים, הבושם והיין.
נו, אמא, מזל טוב! ותראי איתן היה הראשון שברך אותך הפעם. קיבלת הצגה, קיבלת מתנות, עכשיו רק חסר לשים בושם, ללבוש שמלה ולצאת לתיאטרון. בעלך גם לא חסך… קרץ מיכאל, ומשך מתחת לסלסלת הלחם שני כרטיסים ל”עלילות השובב”.
מאז, טליה כבר לא באה לדירה של אלינור ואיתן בלי סיבה, וגם לא נעלבה אף פעם. היא ידעה להעריך יצירתיות של חתן, והגבולות נקבעו מבלי שאף אחד ירגיש פגוע. ואיתן סוף סוף ישן בשקט אחרי משמרת, בלי לחשוש שידיה של טליה יחפשו את הגרביים שלו בארון…
