היום הוא יום ההולדת של חברתי הקרובה, ובעוד היא ובעלה שבו הביתה מרחוב אבן גבירול בתל אביב, הם הבחינו בעגלת תינוק מונחת ליד הכניסה לבניין שלנו. בתוכה הייתה תינוקת קטנה מאוד, שזה עתה נולדה. לא יכולתי להאמין למראה עיניי, במיוחד כי ידעתי שחברתי, רוני כהן, מנסה להיכנס להריון כבר שנים רבות. הרגשתי כאילו הגורל בכבודו ובעצמו הביא לה את הילדה הקטנה אל סף הדלת.
היה קר מאוד בחוץ, אז הרמנו מיד את הרכה ושמנו אותה במכונית, כדי שלא תסבול מהקור. התקשרנו למדא ולמשטרה, ובזמן שחיכינו להם, מצאנו פתק בעגלת התינוק: שם הילדה נעה, ותאריך הלידה שלה. בינתיים התאהבנו בנעה הקטנה וגם למדנו להכיר אותה כל תינוק הוא עולם ומלואו, וטובת הלב שלה חדרה ללבי.
לאחר ששוטרי מרחב ירקון לקחו את נעה למעון ילדים, רוני ובעלה אריאל החליטו בליבם לנסות לאמץ אותה. נדרשה להם חודש שלם להתמודדות עם בירוקרטיה ומילוי טפסים, ובסופו של התהליך הם קיבלו סוף סוף את האישור המיוחל. ביום שבו היו אמורים להביא את נעה הביתה, הגיעו אנשים זרים ברכב, וסיפרו שהם המשפחה הביולוגית שלה. עם הזמן התברר שהאם הצעירה היא ממדינה אחרת, ובן זוגה הינו ישראלי.
מתוך חשש מהתגובות, היא הסתירה את הריונה מהוריה, ובסוף, כאשר בן זוגה נעלם מחייה, היא הניחה את נעה מול דלתנו. יום אחד היא חלתה, ואביה גילה את הסיפור כולו. המשפחה, לאחר שהבינו מה קרה, החליטו לקחת את נכדתם אליהם. בדיקת אבהות אישרה שנעה אכן נכדתם והם לקחו אותה אל חיקם.
בהתחלה הלב שלי נשבר, אבל כעבור זמן התרחש נס. רוני הצליחה לבסוף להיכנס להריון, לאחר שנים של תקווה ואכזבה. היא נאלצה לשהות שמונה חודשים בבית החולים איכילוב, בשל קשיים בהריון, אך בפעם הראשונה ראינו אותה מחייכת באמת. כעבור זמן קצר, נולדה לבני הזוג בת מתוקה ותשמחתי בשבילם לא ידעה גבולות.
ועדיין, בלב שלי שמור לנעה פינה חמה אין יום שאני לא מהרהרת בה ומקווה שגם לה יהיה עתיד מלא אהבה וחום.
