סבתא שלי סיפרה לי שהיא מצאה מקלט בבית ריק בכפר. הצעתי לה את עזרתי, אבל היא סירבה בנימוס ואמרה שיש לה את כל מה שהיא צריכה.

Life Lessons

תקשיב, אני חייבת לספר לך מה קרה לי ביום סתיו קריר אחד. אני מחכה לאוטובוס בתחנה בתל אביב, בדיוק התחיל לטפטף גשם ונותרו לי רק חמש דקות עד שהאוטובוס שלי אמור לצאת. מחפשת מחסה מהגשם, נכנסתי לחדר ההמתנה, התיישבתי, שלפתי את הטלפון ודפדפתי קצת בחדשות. לידי מתיישבת אישה מבוגרת, קוראים לה רותי מלאה חיים וחיוך רחב על הפנים. קלטתי שהיא רוצה קצת חברה, אז התחלנו לדבר. דיברנו קצת על מזג האוויר, איך פתאום נפתחו השמים והגשם לא מפסיק.

פתאום רותי פתחה את הלב וסיפרה לי את הסיפור שלה. מסתבר שהחיים שלה היו הכול חוץ מקלים. לפני כמה חודשים התרחש אצלה אסון פתאומי הבית שלה נשרף והיא נשארה בלי קורת גג. הבית שלה היה דו משפחתי: היא גרה בחצי אחד, ובחצי השני גרה משפחה בעייתית. באחת המסיבות שלהם, פרצה שריפה בבית של השכנים וחלפה במהירות גם לחלק של רותי. היא הצליחה להציל רק כמה פריטים יקרים מהבית, אבל רובו נהרס לגמרי.

בלי הרבה ברירות, רותי עברה לגור עם הבת שלה ברחובות. אבל אחרי שבוע בלבד, הבת שלה התחילה להתלונן שהיא “נטל” ושעדיף שתעזוב. תקשיבי, הלב נשבר לי. לשמוע שאימא שעשתה כל כך הרבה בשביל הבת שלה, מקבלת כזה יחס.

שאלתי אותה איפה היא גרה עכשיו, והיא ענתה שהיא מתגוררת בבית נטוש באיזה מושב בשפלה. הצעתי לה עזרה, אבל היא סירבה באדיבות, ואמרה שיש לה את מה שהיא צריכה. אחרי שיחה מרגשת, ליוויתי אותה לאוטובוס, צילמתי תמונה שלה ליד האוטובוס עם השלט של המושב שעליו היא עולה.

כשחזרתי הביתה, לא יכולתי להפסיק לחשוב על רותי. החלטתי שאי אפשר להישאר אדישה. התקשרתי לראש המושב, סיפרתי לו את הסיפור. שבוע לאחר מכן, הגעתי יחד עם כמה חברים שלי כולם אנשי מקצוע בענף הבנייה.

למדנו מה צריך לעשות דרך תמונה של הצריף שלה ומהעצות של ראש המושב. כשהגענו, מצב הבית שלה היה פשוט שובר לב. בלי רצפה, בלי גג, אין מים זורמים הכל בגלל תשתיות ישנות ובעיות כספיות.

עבדנו שם שבוע שלם לא הפסקנו. מדהים כמה תרומות נדיבות ותמיכה מהעבודה והלקוחות שלי עזרו לנו. הצלחנו לשקם לה את הבית: עכשיו יש לה מים זורמים, שירותים עובדים, החלפנו גג, טיחנו קירות, שמנו רצפה. רותי חיבקה כל אחד מאיתנו, מחתה לנו דמעות של אושר. אין דברים כאלה.

ואז, כל הקהילה שם במושב התגייסה. בנו לה גדר סביב הבית, ניקו את החצר, קיבלו אותנו כמו בני משפחה נתנו לנו אוכל, דאגו לנו אפילו ללינה אם נצטרך. כל הסיפור הזה גרם לי להאמין מחדש בכוח של חסד ובאהבת חינם שמחברת אנשים כאן בארץ.

Rate article
Add a comment

19 + one =