יום אחד, כאשר יונתן נח על מיטתו, הוא שם לב שהנמר הממולא נעלם. הוא קם מיד והחל לסרוק את הבית בחיפוש אחריו. אחרי חיפוש יסודי שלא העלה דבר, יונתן הגיע בעצב למסקנה שחברו הטוב כנראה יצא מהעיר בלעדיו.
יונתן התאבל על אובדן השותף הפרוותי שלו במשך שבועות, עד שיום אחד הגורל התערב הוא מצא את הנמר מוסתר בפינה רחוקה של הארון! המפגש המחודש בין החתול הצעצוע ליונתן היה מרגש ומחמם לב ממש; הם חזרו מיד לשגרה הישנה שלהם, כאילו לא נפרדו אף פעם.
יונתן קרא לצעצוע “אפי” והוא לוקח אותו לכל מקום.
תמר כנראה מתייחסת לכישורי התפירה של סבתא שלה, כשהיא אומרת ש”סבתא תיקנה את אפי בשביל יונתן”.
סבתא של יונתן תיקנה את הנמר הממולא בצורה כל כך מקצועית ומדויקת, עד שהוא נראה טוב יותר מאי פעם. יונתן התמלא באושר והודה לסבתא בדמעות על שיחזור הצעצוע שלו.
הרגע הזה הדגיש עד כמה יונתן מעריך ואוהב את סבתו, וגם את החשיבות של קשרים משפחתיים בישראל.
