אני ואשתי חסכנו שנים רבות כדי לקנות בית כפרי, ובסופו של דבר הצלחנו לרכוש אחד בשרון. כבר שנה שאנחנו נוסעים אליו בכל סופ”ש, ולעיתים גם בקיץ כולו.
קיבלנו גם קצת עזרה מההורים שלי אמא ואבא רק רצו לוודא שנגשים את החלום מוקדם ככל האפשר. היינו כל-כך מאושרים, התחלנו בשיפוצים ובשדרוגים בהתלהבות. הקמנו חממות קטנות ליד הגינה כדי לגדל ירקות גם בחורף, סידרנו ארגז חול ונדנדות בחצר האחורית בשביל הילדים שיהיה להם איך להשתעשע. מההתחלה חברים שלי וגם חברים של אשתי הגיעו לבקר כמעט בכל יום, והיינו הולכים לאגם הקרוב הוא במרחק כמה מאות מטרים מהבית שלנו. בערב היינו יוצאים יחד לעשות על האש, ולא פעם חלק מהחברים היו נשארים לישון כי לא כולם יכלו לחזור הביתה בשעה מאוחרת הרי לא לכולם יש רכב פרטי. בגדול, כולם שיבחו אותנו על כך שהצלחנו לרכוש בית.
אחרי שנה, כמעט כל החברים והמשפחה למדו למצוא איזון כך שבהדרגה הפסיקו לבקר בתדירות גבוהה. כעת הם מגיעים בעיקר בחגים או כשאנחנו מזמינים. אבל יש מישהי אחת, שלגמרי לא מבינה את העניין. ברגע שהיא שומעת שיש משהו בבית שלנו, היא אורזת תיק ומגיעה מיד, פשוט מתעלמת מהאם אנחנו בכלל מעוניינים לארח אותה או לא העיקר שהיא תשיג את שלה.
אם הייתי לבד עם אשתי זה היה עובר, אבל כשגם ההורים והילדים שלי שם, זה נהיה לא פשוט. ניסיתי לרמוז לה שייתכן שכדאי לה כבר לחזור הביתה, אבל כל הניסיונות שלי לא עזרו. היא הצליחה להישאר איתנו במשך חודשיים שלמים.
היא פשוט לא קלטה את המסרים שאני מנסה להעביר על כך שכדאי לה לעזוב. אפילו ניסיתי לשכנע אותה לעבור, אמרתי לה שגם ההורים של אשתי מגיעים בקרוב ותהיה בכלל צפיפות. בסוף, אותה חברה הסכימה לישון על הרצפה הקרירה בתנאי שנביא לה מזרן.
הביקורים שלה תמיד נראים אותו דבר: היא מגיעה ביום שישי, ובשאר סוף השבוע משתזפת על הספה מול הטלוויזיה, בזמן שאני ואשתי עובדים בגינה, משקים את הצמחים וכדומה. כל בקשה מאיתנו לעזרה נענית בתגובה: “באתי לכאן לנוח.”
אשתי וההורים שלי אף פעם לא אמרו מילה רעה עליה, נראה שרק אני התחלתי להתעצבן לאחרונה מההתנהגות שלה.
בסופו של דבר, החורף הגיע. ישבתי עם אותה חברה בבקתה, שתינו קפה, והיא פתאום אומרת: “אוף, חבל שעכשיו חורף. אם היה קיץ כבר הייתי באה אליכם מזמן…” ואני בתוכי ממש רועד מרוב עצבים וחושב: בגלל זה אני לא מצליח להגיד לה בפנים שאני לא רוצה לפגוש אותה כל סופ”ש, וזה ממש מוציא אותי מדעת. ומה אם היא תיעלב ולא תרצה לדבר איתי יותר?
אני ממש לא רוצה שזה יקרה פשוט הייתי שמח שהיא לא תבוא כל סוף שבוע. מה כדאי לי לעשות?
