אני באמת מאמין שמה שקורה בחיים שלנו לא קורה סתם כולנו אחראים לכל מה שקורה לנו, והכול תלוי בנו. כל החלטה שעשינו בעבר משפיעה על הדרך שבה אנחנו חיים היום. בחיים שלי, עשיתי טעות קשה מאוד כשקשרתי את עתידי לגבר לא אחראי. התאהבתי בדוד, האמנתי בו, גם כשידעתי שהוא רודף נשים. חשבתי שישתנה בשבילי. בסופו של דבר, התברר שבן אדם לא משתנה אפילו כאשר נולד בננו, דוד המשיך להתעניין בנשים אחרות.
לפני כמה שנים, התחילו להגיע אליי שמועות על כל מיני הרפתקאות חדשות של בעלי. חברים, שכנים ואפילו בני משפחה סיפרו לי מה הם שמעו או ראו. הרגשתי פגועה ובושה, לא ידעתי מה יותר. חייתי כך במשך חמש שנים. למזלי, דוד עזב את הדירה שלנו ונתן אותה לבן שלנו, כדי שלא יצטרך לשלם מזונות. אני שכרתי ממנו את הדירה ועברתי לגור עם בני ועם אמא שלי, שזקוקה לטיפול.
תמיד ניסיתי לתת לבני את החיים הכי טובים שאפשר. את כל השקל שהרווחתי מהשכירות של הדירה, השקתי בבית הספר שלו, בבגדים, ובכל מה שצריך. רק רציתי שיהיה לו ילדות מאושרת. את שאר הכסף השתמשתי לתשלום חשבונות, אוכל ותרופות לאמא שלי. חשבתי שכשיגדל, ישמח ויודה לי על כל המאמצים. אבל עכשיו, בגיל 57, אני מתמודדת עם מחלת הסוכרת. כדי לשרוד, אני חייבת לבדוק את רמת הסוכר כל הזמן ולהזריק לעצמי אינסולין באופן קבוע.
בגלל המחלה, אני כבר לא יכולה לעבוד, ואף אחד לא מוכן להעסיק אישה בגילי שסובלת מסוכרת. ההכנסה היחידה שלי היא מהשכרת הדירה. בני, עודד, הגיע ממש לא מזמן לגיל 31, והוא הודיע לי השבוע שדיירי הדירה שהייתה של אביו צריכים לעזוב, כי הוא רוצה לגור שם עם אשתו. כשאמרתי לו שאני אשאר בלי מקום לגור בו, אמר לי שזה בעיה שלי.
אני לא מצליח להבין איך עבדתי כל כך קשה כל החיים שלי ועדיין לא חסכתי מספיק כסף לפנסיה. באמת שאין לי מושג מה לעשות עכשיו. אני צריכה לקנות תרופות, אוכל, לשלם חשבונות והבן שלי עושה לי דבר כזה? מי הוא חושב שהוא בכלל?
