אומרים שאם תבחרי כבעל גבר חכם באמת, הוא לעולם לא יבגוד בך תמיד יהיה נאמן, יידע מהי אהבה ומהי דאגה אמיתית. ככה אמא שלי תמיד חזרה באוזניי, וגם סבתא. לכן, כשכבר הייתי בוגרת, אפילו לא שקלתי להיכנס לקשר עם מישהו בעל התנהגויות מפוקפקות או תחביבים מוזרים בשביל מה לי? ואז, דרך חברים משותפים, הכרתי את דניאל.
דניאל, שסיים את הטכניון וחכם לא פחות משהוא שאפתן, נסך בי תחושת ביטחון עילאית. גם אני סיימתי לימודים אומנם בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב והייתה בינינו כימיה מפתיעה, רצינו לדבר כמעט על הכול. התחלנו לבלות יחד, זמן איכות, ועם הזמן הלב שלי נפתח; הייתי מאושרת איתו. אחרי שנה, כשכרע ברך וביקש ממני נישואין, קפצתי והסכמתי בלי לחשוב פעמיים.
עברנו לדירה הקטנה שסבתא השאירה לי ברמת גן. דירת חדר צנועה, אבל כששניים מאוהבים הכול מספיק. בהמשך נכנסתי להריון; ילדתי בן, ואחריו, כעבור שנה, בת מתוקה. המקום כבר בקושי הספיק, גם הכסף לא זרם. דניאל החליט להיכנס לעסקים. אני נשארתי בבית עם הילדים, מוותרת על הקריירה שלי, ותמיד תמכתי בו, אפילו כשנשארנו כמעט בלי שקל בארנק.
היו תקופות ששנאתי להסתכל בחשבון הבנק אפס שקלים, התלבטויות של מה נוכל לארוחת ערב. אבל המשכנו. שנים עבדנו קשה, עד שאט אט העסק צמח, ויכולנו להרשות לעצמנו לחגוג; הילדים למדו בבתי הספר הטובים ביותר בתל אביב, בהמשך במוסדות להשכלה גבוהה. היה לי זמן לעצמי, תחביבים, חוגים. דניאל גם הוא טיפח את העולם שלו נסע לטיולים עם החברים, מדי פעם לסוף שבוע בצפון.
לא הפריע לי. עמד בגאון בתפקיד המפרנס והעוגן. ידעתי שהוא צריך את מרחב הנשימה שלו. והיחסים בינינו חום ואהבה, הערכה עצומה. הכול הרגיש יציב, עמוק, בלתי ניתן לערעור. לא העליתי על דעתי ששבר כל כך גדול יכול לחדור אלינו.
יום אחד, בשבת בבוקר, דניאל התמוטט. הזמנתי אמבולנס, ובתוך כמה שעות הוא כבר לא היה. נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה. אני והילדים נותרנו לבד, בתוך אבל צורב, ובתוך ההלם המתגלגל קיבלנו מכה נוספת חזקה פי כמה. גילינו שבמשך חמש שנים ניהל רומן עם בחורה שצעירה ממנו בעשרים שנה. לשם היו הולכים כל אותם “נופשים”. והיא? היא קיבלה הכול החשבון בבנק, העסק, הבית ברמת אפעל, המכונית.
אני והילדים נשארנו חסרי כול, חשופים לרחוב, בלי עתיד ובלי עבר. לא ייאמן, דמעות זולגות איך עשה לי דבר כזה? איך הלך לישון בלילה בידיעה שהמשפחה שלו תתעורר יום אחד אל תוך רעב ואפס תקווה? אני לא יודעת איך לשרוד מחר בבוקר.
