פיליפ היה ילד שגדל בבית בירושלים, מלא הערכה מהוריו ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שהתחתן, לא חילק את מטלות הבית על פי מגדר, אלא לקח על עצמו גם את תפקיד העובד המסור וגם הפך לשף מיומן, עם שנים רבות של ניסיון בבישול ובטעמים.
למרות נדיבותו ונאמנותו, פיליפ הרגיש שליאת, אשתו, לא שבעה רצון מהיחס הרגיש והדואג שלו, והתחילה להזניח את חובותיה בבית.
כאשר נולד בנם, פיליפ לקח על עצמו את תפקיד האבא המסור והאוהב, מתעורר בלילות כדי להרגיע ולהרדים את התינוק. הוא העריך את הרגעים הללו, נהנה להקריא לבנו סיפורים לפני השינה. מסירותו הייתה כנה; פיליפ מעולם לא התלונן על גורלו או על מזלו, כי אהבתו לליאת נותרה חזקה ואיתנה.
אך ביום חתונת בן דודו, הכל השתנה. פיליפ ישב ליד השולחן, בזמן שליאת החליטה לרקוד עם גבר זר ונאה, והוא נותר מאוכזב ומדוכא. מאוחר יותר, פיליפ שמע שיחה בין ליאת לבין אותו זר בה הודתה בפניו על אי שביעות רצונה ממנו, אך גילתה סימפטיה כלפי הגבר שמולה. הדבר פגע בפיליפ עמוקות, והוא קיבל החלטה בליבו.
כאשר ליאת חזרה הביתה יחד איתו, היא התלוננה שפיליפ שוכב במיטה ומסרב לקום. הוא השיב בשקט שקרוב היום בו יעזוב. ליאת, זועמת ומפוחדת, דרשה ממנו להישאר, אך פיליפ נשאר במקומו, מראה ביטחון עצמי שלא הכיר קודם.
הדירה שבה חיו הייתה שייכת לליאת ירושה שקיבלה ממשפחתה. בכעס, היא דרשה ממנו לעזוב את הבית. פיליפ, מבלי להתווכח, ארז את חפציו ועזב את הסביבה הרעילה.
ימים לאחר מכן, פיליפ שתק והותיר לליאת לטפל לבד בעבודות הבית. התנהגותו של בנם הידרדרה הוא היה בלתי נשלט וחיפש נחמה בחיק אביו. ליאת, מתוסכלת, הביאה את הילד אל פיליפ, ופרקה עליו את כעסה.
פיליפ מצא מפלט בדירה של הוריו, שם גילה שלווה ושמחה בנוכחות בנו. הוא לא התכוון להתפייס עם ליאת.
בינתיים, ליאת ניסתה למצוא בן זוג חדש, אך מערכת היחסים הייתה קצרה ומלעגה, ומילאה את חייה באכזבה. בעלה החדש היה קר, לא התעניין בשום מטלה ביתית, ואף נהג ביד קשה כלפי ליאת ניסיון להרחיקו מביתה הסתיים בכישלון צורב.
בזכות גורל, פיליפ פגש אישה צנועה בשם רוני, שהייתה אם לילד, וחייו זכו לתקווה חדשה, והתחלה של פרק מספק יותר.
