יצא שבעצם גם אני וגם אחותי חלקנו את אותה חמות.
כולם אהבו את בעלי, הוא היה כריזמטי ודברי חלקלקים. בזמן שהתחיל איתי, הוא לא היסס גם לבחון את אחותי. כשנודע לו שסבתא שלי הורישה לי את הדירה ולא להרצה, אחותי, הוא מיד כרע ברך וביקש את ידי.
באותה תקופה אחותי כבר הייתה בהריון, כי תכננה להתחתן איתו ורצתה ללכוד אותו בעזרת הילד. היא נאלצה לשקר לחבר שלה לשעבר שזה התינוק שלו, רק כדי שיהיה לצידה גבר כלשהו.
אני ובעלי גרנו בדירת שיכון קטנה אצל ההורים שלו בפתח תקווה. כשהשכנים שלהם רצו למכור את המגרש, בעלי שכנע אותי למכור את הדירה שלי בשביל לרכוש את המגרש. הסכמתי, אבל נאלצנו לקחת הלוואה מהבנק לבניית בית.
החמות שלי לא הפסיקה להעיק עליי. מצאה על מה להתלונן, פינקה את הבת שלה ואליי רק זרקה הוראות. כשהבית שלנו הושלם, היא שברה את הגדר ודאגה שהכלבים שלה ייכנסו למרות שידעה שאני פוחד מהם רק כדי להראות מי בעלת הבית האמיתית. כל פעם שביקשתי מבעלי לדבר איתה, הוא טען שאני מגזים.
זה כבר היה מעבר ליכולותיי. הלכתי לבית המשפט כדי לקבל את חלקי בבית ולקנות לי דירה משלי. רק אז גיליתי שהחמות שלי רשמה לעצמה את כל הבית, ואני נשארתי בלי כלום, אפילו לא חדר על הראש.
באותו הזמן, בעלי הבין שאחותי קיבלה מהאבא שלי דירה בירושלים, והתחיל לפעול. בניסיון לפרק לה את הנישואים, הוא סיפר לבעלה את האמת שהוא אב הבית לא הביולוגי של הילדה. התגרשתי ממנו, והוא עשה להרצה בדיוק אותו התרגיל שעשה לי.
במשך זמן רב לא הייתי בקשר עם אחותי, ויצא לי לגלות במקרה שהם חזרו להיות יחד. אבל כשהרצה הבינה שהוא מרמה גם אותה, היא הציעה שנשתף פעולה.
בדקנו את הסיפור אצל השכנים וגילינו שחמותי ובנה כבר הספיקו לקנות חמישה מגרשים ממון של נשים תמימות. קודם הוא הביא את אשתו, התגרש ממנה, והיא נשארה בלי דבר.
פנינו לקורבנות נוספות ויחד כתבנו תביעה ייצוגית. לצערנו, לא נשאר את מי לתבוע בעלי נמלט לחו”ל. החמות נשארה בארץ, ועכשיו פתאום דורשת שניתן לה את ילדינו, כי הם הנכדים היחידים שלה.
היא ניסתה להצהיר עלינו כלא ראויים לגדל את הילדים והסבירה שאין לנו דירה משל עצמנו למרות שהיא בעצמה גרמה לכך. לאחר המשפט נקבע שלילדים יהיה קשר עם הסבתא ולא נמנע מהם לבקר אותה.
הכי גרוע החמות מסיתה את הבנות שלנו נגדנו. מבחינתה, הסבתא היא הצדיקת ואנחנו הרשעים. היא באה לנו בגסות, מבקשת עוד ועוד בדיקות, מלמדת את הילדות לשקר על עישון ושתייה. עכשיו הן אפילו מאיימות: אם לא נקנה להן טאבלט, הן יודיעו לעובדת סוציאלית.
“אני עוד אקח את הנכדים שלי, תראו!” צורחת החמות.
ומה אנחנו? איך נעמוד מולה? כל כך הרבה צרות עשתה לנו, ולא נרגעת רגע…
